לגלובליזציה ולחידושים מדעיים וטכנולוגיים יש השפעה לא מבוטלת על השינויים הדמוגרפיים והמשפחתיים. מציאת בן זוג וגידול ילדים מתחרים בדרישות הקריירה בעידן המידע החדש ובמשק העולמי, דבר המרמז על אורח חיים מאוד מאתגר. ערך הנישואין כאבן היסוד של החברה ירד, ולפיכך הנורמות התומכות בו נעשו פחות מחמירות. בכל העולם המפותח, שיעורי הנישואין הולכים ופוחתים, שיעורי הקוהביטציה(מגורים משותפים באותו משק בית של בני זוג שאינם נשואים זה לזה) הולכים וגדלים באופן דרמטי, שיעורי הפריון יורדים, גיל הנישואין עולה, ההורות נדחית, שעות העבודה הרחק מהמשפחה גדלות. מספר גדול של מחקרים מצביע על כך שהנישואין מניבים יתרונות לגברים ולנשים ובנוסף גם עיתוי הנישואין חשוב במיוחד, משום שתהליך הנישואין משקף את האופן שבו חיי המשפחה מאורגנים ומתפקדים בתרבות מסוימת וגם משפיע על יציבות הנישואים ועל שביעות הרצון מהזוגיות.
ניתן לייחס את השינויים בדפוסים המשפחתיים לסינרגיה של מספר גורמים כלכליים, טכנולוגיים ותרבותיים המחברים זה את זה ומשנים זה את זה מאז שנות השישים. להופעת אינטרנט בשנות ה -90 המאוחרות של המאה ה- 20 נמצאו השלכות מרחיקות לכת גם בתחום המשפחה והזוגיות . הסביבה המקוונת הפכה חלופה לדרכי הכרויות המקובלות לפני העידן הדיגיטאלי עם יתרון פוטנציאלי נוסף של יעילות ואף שימוש באינטרנט יכול לשפר את הסיכויים למעורבות רומנטית. מספר מחקרים בחנו את השפעתן של צורות חדשות יותר של טכנולוגיה על היווצרות מערכות יחסים רומנטיות באמצעות טכנולוגיה. עם זאת, השפעת האימוץ והשימוש באינטרנט על עיתוי האירועים המשפחתיים שהוא מרכזי להתפתחות מסלולי החיים לא זכתה להתייחסות ראויה.
המחקר הנוכחי שאותו ערכה ד"ר סבינה ליסיצה מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, מתמקד בקשר בין אימוץ האינטרנט והשימושים דיגיטליים לבין עיתוי הנישואין האופטימלי של שני המינים בישראל. ישראל מספקת סביבה אטרקטיבית לבדיקות גיל הנישואין האופטימלי, שכן יהודי ישראל וערביי ישראל שונים זה מזה באופן משמעותי מבחינת דפוסי המשפחה על סמך נורמות תרבותיות ודתיים שונות, כמו גם הקשרים היסטוריים שונים. מחקר זה שילב מחקר כמותי שמתבסס על נתונים של הסקר החברתי של הלשכה במרכזית לסטטיסטיקה ובנוסף גם מחקר איכותני שכלל 21 ראיונות עומק עם יהודים וערבים רווקים בגילאי 19-29. גודל המדגם של הלמ"ס כלל 7,462 בני 20 ומעלה, המייצגים כ-4.5 מיליון איש בגילאים אלו, מתוכם נבחרו 1509 רווקים. הנחקרים נשאלו על הרגלי הגלישה באינטרנט ובנוסף על הגיל המיטבי שלדעתם גבר ואישה צריכים להיות בגיל הנישואין.
נמצא במחקר כי הרווקים שהשתמשו באינטרנט בחיפוש אחר מידע, נטו יותר לדחות את עיתוי הנישואין האופטימלי עבור שני המינים בהשוואה לאלו שאינם משתמשים באינטרנט לצורך זה. האינטרנט ממלא תפקיד פעיל בהקניית ערכים פופולריים כגון אינדיבידואליזם, הגשמה עצמית והנהנתנות. הסוציאליזציה בעידן האינטרנט, כולל חשיפה וירטואלית ל"עולם הגדול" ולמעשיהם של אחרים שהופכים למודלים לחיקוי, עשויים לשנות את סדרי העדיפויות ואת דרכי ההתנהגות של האדם. ראש סדרי העדיפויות נעשים כעת להשכלה גבוהה, לקידום הקריירה ולרצון "לטרוף" את העולם לפני ההתחייבות, והתוצאה היא דחיית עיתוי הנישואין האופטימלי גם בקרב מגזרים מסורתיים באוכלוסייה הישראלית. בדרך זו האינטרנט מושך משפחות ישראליות מסורתיות לדפוסי המשפחה הפוסט-מודרניים ומפחית את השונות בדפוסי המשפחה בישראל.
מן המחקר עולה כי לדחיית הנישואין עשויות להיות השלכות חשובות על מספר הילדים, חלוקת העבודה במשפחה, השתתפות נשים בכוח העבודה ובמסגרת הקריירה של שני השותפים. ברמת המאקרו, בחברה קטנה יחסית, כמו בישראל, דחיית גיל הנישואין עשויה להיות בעלת השלכות דמוגרפיות חשובות.