עד מחר מחליטים, אני אומרת לו. עד מחר מחליטים למה אתה מתחפש. אבל אמא, הוא אומר לי, אני רוצה להיות גם נינג'ה, וגם כהן, וגם שוטר, וגם והרמב"ם. גם דוד המלך וגם אביר... בינתיים הוא החליט להיות כל יום מישהו אחר.
ואני שואלת את עצמי, למה אני אתחפש השנה? ומהם התחפושות שאני מחליפה כל יום? ולמה אני מחופשת ממש עכשיו? ומי אני בכלל? ויודעת שאני גם וגם וגם וגם...אמא, רעיה, אשת מקצוע, חברה טובה, אשת סוד, ילדה, לפעמים שוטרת תנועה, פועלת בחברת פינוי אשפה, מנהלת חשבונות, מזכירה, יזמית, מקפלת כביסה ולפעמים מרגישה כמו המכונה בעצמה ועוד מלא..
ואולי השאלה היא - מי מתחפושות חיי, היא הכי אני? או איזו תחפושת שלי מגלה אותי יותר, ואיזו מכסה אותי? איך עוברים ומחליפים תחפושות מרגע של פינוי אשפה לחברות קרובה וקשובה? האם התחפושת האימהית מתאימה גם לרגעים רומנטיים של אשת הסוד?
פנים רבות בתוכנו. וגם האהבה, פנים רבות לה. האם אנחנו נותנים להן מקום בתוך הזוגיות שלנו? מי מתחבא מאחורי המסכה? איזה מסכה אני בוחרת לשים על עצמי? ומתי? ומהם פני האהבה?
יש בי מלא פנים. האם כולם באמת מקבלים מקום? האם לכולם יש ביטוי וגילוי?
אחד האתגרים הגדולים של האינטימיות הזוגית, זה היעלמותה מתחת לעומס מסכות, תחפושות ותפקידים שאנחנו עוטים על עצמנו. כשאישה פונה לאיש שלה מהמקום האימהי שבה, כעוד אחד הילדים - זהו רגע שבו תשוקה ואינטימיות מתמסמסת, כי אין תשוקה בין אמא לבן. כשאיש בא אל אישתו בעמדת מבקר או מחנך - תשוקה ואינטימיות מתמסמסת. וכך גם נשטפת לה לעיתים התשוקה והאינטימיות אל צינורות הביוב בשטיפת הכלים, רצפה וכביסה. אז איך עוברים בין תחפושות? ומהי תחפושת של חיפוש וגילוי אהבה? קרבה? תשוקה? רומנטיקה? אינטימיות?
עצה ראשונה - בהשראת הכלבה שלנו, לונה. היא להתנער. כן, ממש בגוף. גילינו שהיא מתנערת כשהיא עוברת בין חדרים וכשהיא מחליפה מצבי רוח... זה גאוני. נסו את זה, זה גם מנער ומקלף וגם מעורר ומניע.
עצה נוספת - היא ממש להיעזר בלבושים. להסיר בכניסתנו הביתה, מהתחפושת המקצועית שלנו כמנהלת, מטפל, מורה... פריט לבוש כמו מעיל, נעליים, לפתוח כפתור, לשחרר את המעמד, התדמית והשפה. ומצד שני להיעזר בלבושים בכיוון ההפוך, להתלבש בבגדים שמספרים את האווירה האינטימית ורומנטית או אוירה משוחררת וחברית, או אוירה אסופה וקונקרטית שאנו רוצים שתתרחש ותתגלה כעת.
תפקידים ,בגדים ולבושים בחיינו, עלולים לכסות על מי שאנחנו ועל אהבתנו. בגד- מחביא בגידה בתוכו, מעיל- מעילה, לבוש- בושה ודווקא תחפושת היא ביטוי של חיפוש. אז זה הזמן לחפש. לחפש מי אני? מהם הפנים והתחפושות שבי? מהם הפנים השונות של חיי? ומהם פני האהבה?