חתונה סודית בבסיס וחדר ייחוד באוהל: החתונות הכי מרגשות במלחמה

שיראל וראובן

שיראל (23) וראובן (25) לבטקין היו אמורים בכלל להתחתן באגדת דשא ב25/10. הכל כבר היה מוכן, ההזמנות נשלחו ואז כמו כולם הם התעוררו בבוקר שמחת תורה למלחמה. "ראובן הוא שריונר, מיד בשמחת תורה הוא גויס לחזית הצפונית, באזור גורן" מספרת שיראל, הכלה, שגם היא הוקפצה למילואים.

שיראל וראובן בחתונת מלחמה צילום: מיכאל טומרקין

המוזמנים הסתכמו במשפחות מצומצמות ורב

"לא ידענו כל-כך מה לעשות. לא הייתה אופציה להתחתן באולם רגיל כי ראובן היה במילואים" הסבירה. הימים עברו והשניים לא ידעו איך להתקדם, עד שהמג"ד של ראובן הציע להם לעשות חתונה בבסיס בצפון. שיראל מספרת שאלו היו חמישה ימים של טירוף: "כל עם ישראל התגייס, תרמו לנו אוכל, צלם, דיג'יי. ממש הכל בתרומה" היא נזכרת בהתרגשות. "בקושי דיברנו, לא יכולנו לספר לאף אחד כי זה היה ממש בהתחלה ולא ידעו מה יקרה עם חיזבאללה אז אף אחד לא ידע. זה היה רק משפחה מצומצמת שלי ושלו והרב שחיתן אותנו".

שאלתי את שיראל מה היה רגע השיא בחתונה מבחינתה, והיא השיבה בלי להסס: "רק רציתי לראות את ראובן אחרי שבועיים וחצי שלא נפגשנו, משמחת תורה. אז חדר הייחוד זה השיא מבחינתי", כשהיא אומרת חדר ייחוד שיראל מתכוונת לאוהל מאולתר בבסיס שהוסב לחדר ייחוד לאור הנסיבות.

איך את מרגישה עכשיו, אחרי כמעט ארבעה חודשים מהחתונה?

"אני עד עכשיו לא באמת מרגישה נשואה, לא חיינו ביחד, אנחנו אחרי ארבעה חודשים ועדיין לא גרנו ביחד. זה גם הזוי וגם מדהים. עשינו את הבחירה הנכונה, לא היינו דוחים את זה לאחרי המלחמה. אנחנו רואים שזה גם נמשך ונמשך. כרגע ראובן נלחם בעזה, כל פעם יש תאריך שחרור שנדחה. הייתי עושה את הכל שוב" מסכמת שיראל.

שיראל וראובן צילום: מיכאל טומרקין

ארבל ומשה

ארבל (25) מיד בנימין ומשה (24) ממעלה מכמש הכירו בפעם הראשונה בסדנת משתחררים של פנימה, אחרי זה הם עוד היו שכנים בנחלאות. אבל הזוגיות שלהם הבשילה רק ביבשת אחרת, כשטיילו יחד בדרום אמריקה. מהטיול הם חזרו ביולי האחרון וכבר באוגוסט החליטו להתארס: "היינו אמורים להתחתן ב8/10 בחוות עמק איילון. יום אחרי שמחת תורה. הכל היה מוכן כבר, לא נפגשנו כל השבוע שלפני שמחת תורה כדי לא לראות אחד את השני. כל אחד היה אצל ההורים שלו".

ארבל ומשה צילום: ללא

אני מדברת עם השניים, כשכל אחד מספר מתי הוא הבין שקורה משהו, ושמחר הם לא מתחתנים: "ב-6 וחצי בבוקר היה לארבל אזעקות, אצלנו כבר הקפיצו את הכיתת כוננות" מספר לי משה "במוצאי שבת כשפתחתי את הטלפון הבנתי שחתונה לא תהיה מחר" משה נסע מיד לארבל שביד בנימין ושניהם הבינו שהחתונה נדחית. בהתחלה זימנו את ארבל למילואים בפיקוד העורף, "אותי במקרה לא זימנו כי הייתי מיד אחרי השחרור".

"אחרי שבועיים בערך החלטנו שאנחנו מרימים חתונה מחדש. בשלב הזה כבר זימנו אותי ושנינו היינו במילואים, אני בפלס"ר 179", מסביר משה את המצב. "פשוט פתחנו יומן וקבענו תאריך רנדומלי לעוד שבוע. אחרי יום יומיים שניסינו לסגור אולם מצאנו את יקב פסגות", ארבל מסבירה את הטירוף שהיה שם. "הכל קבענו תוך יומיים מרחוק. אחרי כמה שעות הודענו לחברים, למשפחה. עשינו הזמנה חדשה עם חיזוקים לעם ישראל". הפעם הראשונה שנפגשנו אחרי שהחלטנו על החתונה הייתה בחופה. שבוע אחרי החתונה נכנסתי לעזה לחודשיים" מספר משה, שהשתחרר מהמילואים רשמית לפני שבועיים. ארבל דרך אגב, שוחררה ממש בימים האחרונים.

"הרבה אמרו לנו שהחתונה שלנו זה התקווה שלהם, שיש עדיין שמחות"

ביקשתי מהם לספר לי על רגע שריגש אותם במיוחד בחתונה שלהם, וארבל מיד עונה לי: "הרגע הכי חזק היה לראות את החברים שחשבנו שלא יגיעו לחתונה צצים בהפתעה אחרי שיצאו מעזה. היה פשוט קיר נשקים מטורף באולם", ארבל מודה שהזיכרון מרגש אותה מחדש. גם משה מזדהה: "98 אחוז מהחברים שלנו לא ידעו עד שעה לפני החתונה אם הם יגיעו ובסוף הם הגיעו כולם. זה היה ממש חזק להתחתן במלחמה, רמה אחרת, מלא שמחה והודיה. הרבה אמרו לנו שזו התקווה שלהם".

קיר הנשקים בחתונה צילום: ללא

ארבל ומשה צילום: ללא