חגים הם תמיד תקופות שעלולות להצית מריבות. זו אמנם תקופה של זמן משפחתי מגבש, אך גם זמן בו אנחנו מבלים יחד הרבה יותר מהרגיל, לעיתים עם בני משפחה רחבה יותר שעלולים להציף משקעים מהעבר או עם אורחים שנשארים יותר מדי זמן אחרי הארוחה, ועם הרבה לחץ של דאגה לארוחות בלתי פוסקות, לטיולים ואפילו לעניינים טכניים בסוכה.
בניגוד לחגים אחרים, בסוכות כל החוויות המשפחתיות שלנו עוברות החוצה, אל הסוכה. זה אמנם מעניק לנו עוד אוויר צח שאין בבית, אך גם חושף אותנו לעיני כל. כך השכנים בסוכה הסמוכה יכולים לשמוע את המריבות הזוגיות, את הצעקות על הילדים ואת הבכי של הקטן שרוצה עוד עוגה (לפעמים הוא מספיק חזק כדי שישמעו אותו גם כשאתם בתוך הבית). אז מה עושים כשהפרטיות נפגעת והאמת הכואבת נחשפת לעיני כל?
1. קודם כל, הכל בסדר
הדבר הכי חשוב שתזכרו הוא שהכל בסדר. אתם לא הזוג היחיד שרב וכנראה שגם השכנים שמאזינים למריבה שלכם בשקיקה ידעו בעצמם ויכוח או שניים ולא יבהלו גם אם ישמעו אמירות קצת כועסות. כמובן שהמריבות צריכות להיות פורפורציונליות ולא כאלו שיגרמו למאזינים להתלבט אם להזמין משטרה לאחד הצדדים, אך כל זה תקף גם למריבות בבית. בשורה התחתונה: ברור שעדיף להימנע מלריב ותחושת הפדיחה יכולה לסייע למנוע כמה ויכוחים מיותרים, אך אם זה קרה - העולם לא נחרב והשכנים יחייכו אליכם גם מחר.
2. תלמדו מטעויות
אם אתם לא בשנה הראשונה לזוגיות, כנראה שאתם כבר יודעים את הנושאים שעלולים להצית ויכוחים ביניכם. שבו לפני החג ונסו למנוע כמה שיותר חיכוכים: אתם נוסעים להורים? תזכירו זה לזו את האתגרים שעולים שם בדרך כלל ואת הצרכים שלכם בעקבותיהם. ויכוחים בנוגע לילדים? תחשבו מראש כמה זמן מסך אתם מאפשרים, כמה ממתקים, מי מכין אוכל. נסו למנוע כמה שיותר מריבות שיצוצו במהלך החג ובמקביל להכנות, ולא רק בגלל שהשכנים מאזינים.
3. מה שחשוב זו הזוגיות שלכם
בסופו של דבר ואחרי הכל, מה שחשוב זו הזוגיות שלכם. גם אם רבתם, צעקתם, הבכתם את עצמכם מול כל השכונה, הכי חשוב שבסוף תדברו ותפתרו את המשקעים ביניכם עם הרבה הקשבה והכלה, ואם צריך גם התנצלות. זה, למרות הכל, לא חייב להיעשות מול השכנים.