שאל את הרב | אני יוצאת עם בחור מושלם ומכוער - מה לעשות?

שאלה: "שאלה שאולי נשאלת מיליון פעם אבל אותי עדיין מצליחה לבלבל.. אני בת 20, פגשתי מישהו במקרה והתפתח שיח טוב. מפה לשם התחלנו לצאת. ממה שהתרשמתי, הבן אדם הוא בדיוק מה שאני מחפשת מבפנים, אבל ההפך ממה שאני מחפשת מבחוץ. יש בי צד שאומר 'יאלה, מראה חיצוני משתנה ומה שחשוב לי באמת זה מי הבן אדם. מצד שני, אני מפחדת להיכנס חזק לקשר ולא להיות שלמה עם הבן אדם שאיתי".

"אני נחשבת בחורה יפה"

"עוד נקודה, שאובייקטיבית היא כלום אבל לי היא מרגישה משמעותית: ברוך השם אני נחשבת בחורה יפה, ובגלל זה אנשים מציעים לי כל הזמן כאלה שנראים ממש טוב, אבל פסלתי המון כי לא התאים מבחינה פנימית. אם אני אהיה איתו, זה יגרום לכל כך הרבה להרים גבה, שאני מוצאת את עצמי ממש חוששת מתגובות שיורידו לי ממנו".

"חוששת להרגיש פספוס, שאם אחכה קצת יכול להיות שאמצא מישהו שמתאים לי גם פנימית וגם חיצונית. מבאס אותי הפער בין ההתאמה הפנימית שיש בנינו לבין זה שאני לא מצליחה להתחבר למראה. אני בהתלבטות אם להמשיך איתו או שאני מורחת אותו עד שאבין שאני לא באמת רוצה להתחתן איתו".

הרב יובל שרלו השיב: "העולם הפנימי הוא החשוב יותר מכל"

"סוגיית החיים בה את עוסקת היא כבדת משקל מאוד. נכון שהקל ביותר הוא לענות ש'שקר החן והבל היופי', ואת צריכה להתעלות מעל השיקולים האלה למקומות המופלאים של בני אדם שבפנים. לא זו בלבד, אלא שמטבע הדברים, גם אם אנו יפים מאוד בגיל צעיר אנו הולכים ומזקינים, וכל אחד מאתנו נראה פחות טוב, ואם כן לנושאים אלה לכאורה אין השפעה לטווח ארוך".

"כאמור, זה הכי קל לומר. אולם מה שאת מתארת קיים גם קיים. ואפילו בשני הקשרים. בין בהקשר של החשיבות של הקשר החיצוני, עד כדי כך שחכמים אסרו (גם בתקופות קדומות) להינשא בלי שהחתן רואה את הכלה, וזאת כחלק מ'ואהבת לרעך כמוך', וכן בהקשר של החיים המתמידים בתחושת "פספוס", והיה יכול להיות אחרת. מאידך גיסא, אמת הדבר שהעולם הפנימי הוא החשוב יותר מכל, ואמת הדבר החשש מפני החמצה (אם כי בגילך זה שיקול שעדיין חלש)".

"תנפי את השאלה מה אחרים יחשבו"

"מה אני מציע לעשות? מטבע הדברים תמיד טוב להיפגש עם איש מקצוע, כדי שהוא יעזור לך להיפגש עם עצמך. אם המפגש עם עצמך יחשוף בפנייך את האפשרות שבכל זאת את רוצה קשר עמוק עימו- לעשות זאת, ואם את נמצאת כעת במקום בו הדבר מאוד מפריע לך - לא לכפות את עצמך, שכן כפייה זו עלולה להתפרק. זו הכרעה פנימית שלך, ואני מציע כי תנפי ממנה את השאלה מה אחרים יחשבו, או מה יגידו וכדומה, ותשאלי רק 'מה מיטיב עימי'. בדרך זו תוכלי יותר לדייק את הכרעותיך כלפי עצמך. כל טוב ושמחינו בשמחות".