שאול שואל: איך קובעים אצל איזה צד להיות בחג?
שלום פרידה, שמי שאול ולרעייתי קוראים שולה דנינו. אנחנו בשנות ה-39 וארבעה חודשים לחיינו. לאחרונה התחלנו להתגושש לא מעט סביב החגים, כאשר היא מבקשת לעשות את החג אצל ההורים שלה, כי את ראש השנה ויום כיפור עשינו אצל ההורים שלי. אציין רק שאבא שלי הוא החזן של בית הכנסת ("לך אלי" שלי מהמם, אז הוא העתיק ממני), אמא שלי מכינה אוכל יותר טוב, והבית שלהם יותר מרווח ונוח לי.
אני לא טיפוס אגואיסט, ובשנים האחרונות זרמתי איתה ועשינו סוכות אצל ההורים שלה - זה התחיל נחמד והמשיך לסיוט. נתחיל בזה שהסוכה שלהם ממוקמת בכניסה לבניין מלא בילדים על אופניים וקורקינטים, וגם החברים שלהם באים, אחרי שכבר הבינו שהמבואה היא מגרש המשחקים האולטימטיבי גם אם הכדור שלהם עשה סיבוב בקערה של הקציצות, וכאחד שרעייתו ממשיכה את מנהג אמה, ועומדת על כך שהבעל צריך לישון בסוכה, אני מוצא את עצמי מדי סוכות נרדם לקולות אביה שמספר לי מור"קים כיצד חיבר את העצים לסכך ואיך היה צריך לשים כסא על שולחן כדי לתלות את המנורה, כי הסולם נשכח אצלנו בבית ועוד ועוד.
המשפחה הנגדית משקיעה בך רק עד שבאים הנכדים ואז זורקים אותך לישון במרפסת שירות
מלבד תנאי המחייה הגרועים בבניין המעופש שהם גרים בו, הם לא חשבו כמו יהודים וברוב סכלותם בחרו לגור בפרויקט בלי מרפסות סוכה. אף אחד לא יבין מה זה לרדת חמש קומות לסוכה של 2 על 2 רק כדי לאכול עם עוד עשרה אנשים עוף מכובס ברוטב זרחני, ועוד לשמוע מאמא שלה על המתכון החדשני (הוסיפה עוד כורכום).
מה עוד, לאחרונה גיליתי שהקשר עם המשפחה הנגדית הוא כמו זוגיות, בהתחלה משקיעים בך ומארגנים לך חדר מרווח ותנאים מפליגים (יש רק שלט אחד למזגן), עד שאתה מביא נכד או שניים. ואז זורקים אותך לישון במרפסת שירות עם כל הקלאבסה, רק כי בדיוק הגיע דוד בעל נכסים וכדי שיהיה מליץ יושר ביום שמלאך המוות יבוא לבקר אותו, חשוב להם לאפסן אותו בחדר האירוח.
כעת, אנחנו עומדים בפני שוקת שבורה. היא רוצה ללכת בסוכות להורים שלה, בעוד אני רוצה פעם אחד לאחוז בפטיש ומסמר ולבנות סוכה כדת וכדין אצלי בבית (זה מה שאני אומר לה כשת'כלס בא לי לעשות את החג בבית שלנו ולפטור את עצמי מלישון בסוכה בשכונה הרועשת שלה, מה גם שבגינה בציבורית מתחת לבית שלנו יש ברזייה כך שאני מצחצח שיניים כבר שם). אשמח שתמליצי לי מה לעשות בנדון.
פרידה גרשוני עונה: תיקח אותה בעיניים מכוסות לסוכה והיא תתלהב
שלום שאול, תודה על השאלה. אמנם היא נשאלה עשרות אלפי פעמים אף אתייחס אליה בכובד ראש כראוי. כידוע, תקופת החגים היא תקופה נפיצה מבחינה זוגית, כל צד רוצה שהצד השני יתקפל לשניים ויעלם לו מהחיים, אך כאנשים שוחרי סבלנות וסובלנות אנחנו מכילים את זעמנו האצור ונותנים לשיירה לעבור ולכלבים לנבוח (כל קשר בין האנלוגיה למקרה מקרי בהחלט).
צילום: shutterstock
היא מחפשת גבר שעושה דברים ולא הוכחת שאתה כזה עד עכשיו
כעת כשאתה מול השוקת השבורה אתה מבקש את עזרתי וזה יפה (זוכרת לך שלא שלחת תשובות לשבת כלה). מה לעשות ששולה היא חברה טובה שלי (אני מזהה את הסיפור שלכם מהריכולים שלנו בתור לקופה ב"אושר עד"). תראה, מהיכרות שלי עם רעייתך כדאי וחשוב שתתעקש על שלך אבל בדרך יצירתית. אמנם היא חברה טובה שלי אבל אני מבינה על מה אתה מדבר, רק מלראות את המוצרים שהיא בוחרת כדי להרכיב מתכון לשבת אני מקבל, סחרחרה ובחילת מועקה – מי שם חמוציות בחמין?
מהיכרות שלי איתה היא מחפשת גבר גבר שעושה דברים ולא רק מקטר, כזה לא היית עד עכשיו. לכן אני ממליצה בחום, שתסור לחנות "טמבור" הקרובה, תרכוש כמה פלטות עץ, פטיש ומסמר כמנהג המסורת, תביא חבר שמבין עניין, (כי אתה שתי ידיים שמאליות לפי הסיפורים) ותבנו סוכה מהודרת בגינה הציבורית של השכונה השקטה והיקרה להחריד שאתם גרים בה, (כן אני יודעת שאתם עדיין בשכירות בדירת הרווקים ה"רטרו" שהסבת לדירת המשפחה והריח עוד לא עזב שם).
אחרי זה אני ממליצה שתיקח אותה בעיניים מכוסות לסוכה - היא תתלהב, אני יודעת – רק אל תספר שעזרו לך לבנות. תציע לה להזמין לסוכה המפוארת שלכם את ההורים שלה יחד עם הדוד ואולי הוא ירעיף עליכם מהונו ותוכלו לצאת מהשכונה הטחובה שאתם גרים בה לאיזה בית עם מרפסת סוכה. מה עוד שאני יודעת שההורים שלה יסרבו, אז היא תיעלב ובטוח תישאר בבית לחג.
הכותבת היא כהנת דייטים, מנטורית, מאמנת, מומחית זוגיות ופיננסים, נשואה שלוש פעמים ואמא לשני אוצרות, אלמנה מהגרוש האחרון זכרונו לברכה, שהלך לעולמו במפתיע כאשר נחנק מביצה רכה בשעת ארוחת הערב.