גירושין הם אירוע חיים קשה ומלחיץ אצל שני בני הזוג, הגורם ל"רעידת אדמה רגשית", מאחר שהוא נושא בחובו חוסר וודאות וחרדות לגבי העתיד. לגירושין יש השלכות רחבות היקף במרבית תחומי החיים: בהורות, ביחסים עם בן זוג, בתחום הכלכלי וביחסים האישיים של כל אחד. מחקרים מצביעים על הבדלים משמעותיים בין גברים ונשים לגבי תהליך זה. הם מראים כי מאורע זה משפיע באופן חריף יותר על גברים מאשר על נשים, מאחר שהם באחת מאבדים את ביתם, משפחתם ותפקידם כהורה פעיל וצריכים להגדיר מחדש את תפקידם.
הן גברים והן נשים חווים פרידה ואובדן, וחווים תחושה של אבלות, אולם תהליך העיבוד שונה בסוגיות הבאות:
1.עיתוי האבל
נשים חוות סימפטומים של לחץ טרום ההחלטה להתגרש. מרבית הנשים מבטאות פחד רב מלהיות לבד. הן סובלות עד סיום הקשר הזוגי תחושת ריקנות ואובדן, אולם תחושה זאת חולפת עם הזמן. לעומת זאת, הגברים מגיבים בתחילת התהליך יותר באיפוק. הביטויים הרגשיים מתועלים לכעס. רגשות כמו עצב ומצוקה יופיעו רק בשלב השני והם יתעצמו במשך שנתיים לאחר המשבר. בתחילת התהליך הם חווים תחושת עצמאות וחופש ואינם מודעים להזדקקות הנפשית. אולם התחושות הקשות יופיעו מאוחר יותר.
נתונים סטטיסטיים מראים כי גברים פונים במידה רבה יותר לטיפולים פסיכיאטריים בהשוואה לנשים והם סובלים מדיכאון עמוק בשכיחות גבוהה יותר מנשים.
2.ביטוי האבל
נשים מחצינות את היגון והכאב ונוטות לשתף אחרים במצבם. הן מביעות את רגשותיהן בבכי, אנחות ושתיקות. לעומת זאת גברים מביעים את יגונם בדרך פחות מוחצנת ובצורה יותר עקיפה. הם נוטים לפתח סממנים גופניים כמו כאבים, תשישות, עלייה בלחץ דם. חלקם אף נוטים לפתח תלות בחומרים פסיכואקטיביים (כמו אלכוהול וסמים).לעיתים הם נוטים להגיב בכעס, ברגזנות, בחוסר סבלנות. או בפעלתנות יתר, כדי לברוח מהמצוקה כך שהיא תתפרש על ידי הסביבה כנהנתנות.
3. מוקדי האבל
נשים מתאבלות על אובדן הקשר הזוגי. הגברים מתאבלים פחות על אובדן הקשר עם בנות זוגם. האבל שלהם ממוקד באובדן הקשר היום יומי עם הילדים, אובדן שגרת חיי המשפחה.
4. אפשרויות תמיכה
נשים מכירות את הדרך של שיתוף אחרים בחוויותיהן, לכן נוטות לשתף במצוקתם ולא נשארות לבד, הן מחפשות עזרה ונכונות לקבלה. לעומת זאת גברים, שאינם נוטים לשוחח על רגשותיהם, נוטים לשמור על מצוקתם לעצמם ולא לשתף אחרים. לכן הם נמצאים בהעדר מוחלט של מערכת תמיכה או בתמיכה לא מספקת.
5. שגרת חיים
נשים נוטות לשמור במידה רבה יותר על שגרת חייהן לפני הגירושין, לעומת זאת הגבר נוטה לפתח שגרת חיים שעלולה להיות שלילית, שבאה לידי ביטוי באורח חיים בעייתי בתזונה לקויה, שתייה מופרזת וחוסר שינה.
המהפך בחיי גברים מתגרשים הוא גדול ביותר ובא לידי ביטוי במשבר מגורים, פגיעה כלכלית, הרס הפנטזיה של אחדות המשפחה ואובדן בקשר המשפחתי. מצב זה יוצר מתח עצום שמספיק כדי להוביל אותם לנקודת שבירה.
חשוב להדגיש, כי איבוד המשמורת על ילדים, זוהי הגלולה המרה מכולם עבור הגבר. המצב כיום הוא שב-90% מהגירושין האם היא המשמורן הראשי (עתה עם הפסיקה החדשה, סביר להניח שמגמה זאת תתמתן). בעקבות הגירושין נוצר מצב שהגבר משנה את תפקודו, מאבא פעיל שרואה את ילדיו כל יום. הוא מקבל זמן קצוב לבלות עם ילדיו. תהליך זה מחייב לבנות מערכת מחודשת וגרסה אחרת של אבהות.
אין ספק שלשני בני הזוג חוויה זאת הינה אחת הקשות ביותר בחייהם, על אף השוני בתהליכי העיבוד גם גברים וגם נשים, יכולים לשכך קמעה את החוויה, אם כל אחד מהם יאמץ את הכללים הבאים:
כללים להקלת כאב הגירושין
1. התמקדו בעתיד: חשבו על החיים אותם אתם רוצים להשיג ותכננו צעדים כיצד להגשימם.
2. התמקדו במה שיש: הסתכלו מה שיש לכם ונסו לראות איך זה משרת את החיים החדשים שלכם.
3. חפשו הזדמנויות לנסות דברים חדשים: ראו בגירושין הזדמנות לנסות דברים חדשים, כמו תחביבים, עבודה ופיתוח קשרים חדשים.
4.אל תתרכזו בפעולת נקם: כך המשבר יחריף ויכביד על האפשרות לפתוח דף חדש.
5. אל תתביישו לבקש עזרה: לכל אחד מכם יש חברים, מצאו לכם אנשים שייתמכו בכם ויעזרו לכם. נסו לשתף מכרים או כל אחד אחר שעשוי לעזור ולתמוך.
6. שמרו על בריאותיכם: על ידי תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, שינה איכותית וסדר יום קבוע ויעיל.
בדרך כלל תהליך עיבוד הגירושין מסתיים תוך 3-5 שנים (בהדרגה), עוצמת הכאב והמשבר נשארת בזיכרון העמוק ומפנה מקום לחיים חדשים טובים ואיכותיים.
רונית כהן זמורה היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית.