מה מברכים על הדלקת האינטרנט ואיך זה משפיע על הזוגיות?

נתנאל קראוס בטור פילוסופי לחגים: מה היה קורה אם היינו גרים בעיירה נידחת? למה קרייריסטים אומרים בערוב ימיהם שהם "מצטערים שלא בילו יותר עם המשפחה", ולמה עוד 10 שנים בקושי ידברו על רווקות מאוחרת?

חדשות כיפה נתנאל קראוס 26/09/17 13:45 ו בתשרי התשעח

מה מברכים על הדלקת האינטרנט ואיך זה משפיע על הזוגיות?
מכורים לאינטרנט, צילום: shutterstock

תקופת החגים, תקופה זוגית נפלאה לחלוטין. אולי אם היינו מבלים את חיינו לפני מאה שנה בעיירה קטנה כזו או אחרת! בעיירה היינו נחים מעמל יומנו ומבלים בד' אמותינו. גם אז היה מעט צפוף עם המשפחה, אך בסך הכל היה סבבה. להתפלל, לאכול, ללמוד ולקשקש עם בני משפחה ומכרים. ניתן לשער כי גם בעבר רווקים ורווקות סבלו מהצקות אך סטטוס הרווקות, מסתמא, היה זניח ובא לידי ביטוי במסגרת מועדוני הריכולים בלבד. 
לעומת זאת, היום, תקופת החגים היא מודל חגיגי של כליאה. כולם מתלוננים לפני החגים, מנסים לשחק אותה כאילו הכל נהדר במהלך החג, ונושמים לרווחה בשעת הדלקת האינטרנט. ובאמת, מה מברכים על הדלקת האינטרנט?

המעבר מן הנופש לחוויית "מעצר הבית" תלוי במסגרת המשפחתית, המצב הזוגי, מספר הקטנטנים, הצורך המידי בגמילה מצפיה אינסופית בסדרות ובעיקר בגיל. היום המרחב האינטרנטי והרשת החברתית כבשו את אמון הציבור וילידי שנות ה-80 שולטים ביד רמה בתכנים המעסיקים את ימינו. לכן, למשל, עוד 10 שנים מהיום כבר לא נשמע על רווקות מאוחרת והיעדר מסגרות באוגוסט. תלונות על מחיר המילקי יתחלפו בתלונות על יוקר ביטוחי הבריאות ובמקום עצות על "לא למשוך כספי פיצויים בעת עזיבת עבודה" יכתבו על "מה אפשר לעשות אחרי שמשכתם את כל הפיצויים בין עבודות". אט אט בני שנות ה-80 יחלו לבלדר טבק במהלך יום כיפור וקבוצות של סבאים וסבתות צעירים ימלאו לכם את הפיד ברשת החברתית.

מדי דור מופר איזון גילאים לא רשמי. המחסום השמרני  של הדור הבוגר נחלש לאורך השנים עד שהוא נפרץ ובני הדור הצעיר תופסים את המושכות כשהם מובילים ומובלים על ידי הקידמה. הזמן חולף והדור הצעיר שקבע כללים חדשים הופך לשמרני כלפי כלליו ומנסה להגביל את הדור הצעיר החדש. כבר דרשו חכמנו שאין חדש תחת השמש, לפחות לא מבחינה תהליכית. אנשים הם אנשים, הרצונות הבסיסיים הם אותם רצונות בסיסיים. משפחה היא משפחה וזוגיות היא זוגיות. אך לא כן לגבי המרחב המדומה.

המרחב האישי של האדם מצומצם לאורך חייו בשל מסגרות לימוד ועבודה, לחצים חברתיים ובטח שגם בזכות הזוגיות. כיום אנו חשים שהמרחב שלנו רחב למדי בזכות טיסות מוזלות, רכבים מזעריים וחיבור רציף לרשת. ואז לפתע פתאום, החגים מצמצמים לנו את המרחב באופן כמעט מוחלט. סוגרים עלינו, או משחררים אותנו, תלוי איך מסתכלים על זה. בני זוג לא יכולים לברוח לטלפון או לסיים איזה מטלה על המחשב. הם אשכרה יכולים לבלות יחד ברציפות, עם ילדיהם.

החגים נועדו להשיב אותנו אחורה. ראש השנה ויום הכיפורים משתדלים לייצר חזרה רוחנית לעומת עשרות עוללים שמנשנשים בהנאה שקיות חטיפים לצד הוריהם. בסוכות התזכורת הרבה יותר מוחשית, וכולם מפתחים שרירי זרוע מנשיאת מגשים על קו המטבח-סוכה. כל מסיחי הדעת, כל הצפצופים והמטלות שהמציאות כופה - כולם נדחקים הצידה.
ייתכן וקרייריסטים אומרים בערוב ימיהם שהם "מצטערים שלא בילו יותר עם המשפחה" כי זה נשמע טוב בספרי הביוגרפיה. אולם, בגדול, זוגיות לא נהרסת בגלל בילוי משותף רב מידי וחוסר חיבור לרשת.

המשך תקופת חגים מבורכת ומעצימה.
לגברים אאחל ספק איכותי של טבק מנטה ושבעז"ה נראה יום אחד גם בלדריות טבק בעזרת הנשים.

נתנאל קראוס

נתנאל קראוס צילום: באדיבות המצולם

נתנאל קראוס, נשוי באושר.
כותב רב המכר הפוטנציאלי (חפשו בפייסבוק): "המסה ליוצא הדתי המתחיל". 


לטורים הקודמים
 

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן