1. הרב אליקים והרבנית אסתר לבנון | למעלה מחמישים שנות נישואין
סיפור ההכרות של הרבנית אסתר לבנון ובעלה, רב השומרון, הוא לא פחות מסיפור השגחה, כך היא מעידה. "הכל התחיל כשלמדתי באולפנה בכפר פינס. המנהל, הרב בהר"ן זצ"ל, רצה שנכיר עוד גוונים ביהדות, ולכן נסענו לירושלים בשמחת תורה. אותי שיבצו להתארח אצל משפחה בקריית משה. אחת המדריכות ניגשה אלי, וביקשה שאחליף דירה ואעבור לבית של הרב טאו". באותו בית הייתה צעירה עם צרכים מיוחדים ואחת מבנות כיתתה של הרבנית העדיפה שלא להיות איתה באותו בית. "הרבנית חנה ראתה איך שהתייחסתי לאותה צעירה במהלך כל החג, וכך עלה בדעתה השידוך שלי עם בעלי, שלמד אז אצל הרב טאו בישיבת מרכז הרב. "ההובי שלו היה אז חשמל ומדי פעם הוא היה עושה תיקונים בבית הרב, כך שהכירו אותו".
"לא ידעתי שהבחור שנכנס בדלת הגיע בשבילי"
באותה תקופה ללא טלפונים, כתבה הרבנית חנה טאו מכתב להוריה של אסתר שגרו אז בחדרה והציעה את השידוך. הם הסכימו אבל ביקשו קודם להכיר את הבחור. "עוד לא הייתי בת 18 אז ואף אחד לא מיהר". רק מספר חודשים אחר כך, בל"ג בעומר, נסע הצעיר לחדרה כדי לפגוש את הוריה של המיועדת לשידוך. "לא הייתה לו חברותא אחר הצהריים בגלל המדורות של ל"ג בעומר, ולכן הוא חשב שלא מדובר בביטול תורה. אני הייתי אז בבית ולא ידעתי שאותו בחור שנכנס בדלת הגיע בשבילי".
הפגישה הראשונה הייתה אחרי כמעט שנה, בג' באלול, כאשר אסתר הגיעה לחתונה של חברה בירושלים. "לזכותה של הרבנית חנה יאמר שהיא הגיעה במיוחד לאולם השמחות כדי לאסוף אותי לפגישה. ברבע שעה הראשונה ישבנו במטבח, שתינו משהו ויצאנו החוצה". אחרי הפגישה השנייה או השלישית כבר הבין הרב לבנון שמצא את אשתו, אבל, "אני הייתי צריכה קצת יותר זמן. הייתי אז בשנת שירות לאומי בחצור הגלילית שלפני 52 שנה הייתה ממש עיירת פיתוח". הם התחתנו שנה אחר כך, אולם, במהלך אותה שנה היו נפגשים פעם בחודש, "רק כדי לתחזק את הקשר", מבהירה הרבנית אסתר, "זה לא היה חברות. שנינו היינו מחכים ליד הטלפונים הציבוריים, כל אחד במקומו, רק כדי לתאם את הפגישה". לדבריה, קיימת השגחה פרטית בהיכרות ביניהם, "הכל בזכות אותה בחורה עם צרכים מיוחדים, ככה הגעתי לרבנית חנה".
טיפ לרווקים
הרבה בנות שואלות אותי על תקופת הרווקות אבל אני לא שדכנית. בדור שלנו השאיפות מהזוגיות הרבה יותר גבוהות, לא כמו פעם, וזה בהחלט לטובה, אבל חשוב לפתח כלל שיועיל. חובה על כל בחור ובחורה לקחת להם דמות נשואה שהם מעריכים, ואיתה יוכלו להתייעץ אחרי הפגישות במהלך היווצרות הקשר.
צילום: פרטי
2. הרב דוד והרבנית אביבה סתיו | כמעט 40 שנות נישואין
"הייתי באמצע השירות הלאומי כשחיים פלק התקשר אלי ואמר שמישהו שלומד איתו במרכז הרב נראה לו מתאים", כך מתארת הרבנית אביבה את סיפור ההכרות שלה עם בעלה, יו"ר הארגון צהר ורב העיר שוהם. "חשבתי שאני עוד קטנה, תכננתי להתחיל לצאת רק בגיל 20". היא התייעצה עם חברה קרובה שהמליצה לה: עדיף מוקדם מדי מאשר מאוחר מדי. הדייט הראשון היה במוצאי פורים והיא זוכרת את הבגד היפה שלבשה לאותה פגישה. הוא הגיע מירושלים לחיפה, "היה מאוחר וקר אז הצעתי שנעלה להורים שלי, ידעתי שיש הרבה אוכל טוב אחרי החג וזה יעשה רושם טוב, ישבנו במטבח".
בפגישה הבאה הם יצאו לתל אביב, ובפסח היא כבר הגיעה לירושלים לדייטים ארוכים יותר, מה שלא בהכרח ניבא טובות. "נפגשנו לדייט ארוך במשך שלושה ימים רצופים, ואז הוא נפרד ממני. הוא עשה את זה כמובן בצורה מאוד נעימה ויפה, אבל כן, הוא עזב אותי".
"הוא ראה אותי בחתונה של חברה וביקש לחזור"
חודשים אחר כך, אחרי תשעה באב, הגיעה אביבה הצעירה לחתונה של חברה טובה. יומיים אחר כך אותה חברה התקשרה וסיפרה שהרב דוד הצעיר נכח גם הוא באותה חתונה, ראה אותה והוא מבקש לחזור לקשר. אגב, באותם חודשים של הפרידה, הזמינה אותו אביבה לדבר עם החניכות שלה על הפינוי מימית, שאירע שנה-שנתיים קודם לכן. הם התחילו לצאת שוב ואחרי סוכות כבר החליטו להתחתן, אבל, החתונה נדחתה לכמעט שנה לאחר מכן.
"היה לו חלום להתחתן רק אחרי שיסיים את הש"ס, היא מספרת, "הוא אמנם סיים אותו כבר באייר אבל אני למדתי מחשבים במכללת הדסה והיו לי מבחנים. אף אחד לא אהב את תקופת האירוסין הארוכה, אבל היו לנו כללים נוקשים: את השבתות עושים ביחד ונפגשים רק בשבת. אחרי החתונה גרנו בשכונת תורה מציון ליד התחנה המרכזית בירושלים, והבית היה פתוח לכולם. בחתונה שלהם היא הייתה בת 20 והוא מבוגר ממנה בארבע שנים.
טיפ לרווקים
לא לצפות שתהיו אותו הדבר. אין זוג בלי הבדלים תהומיים בין השניים. מצד שני, לא לפחד להעלות נושאים מורכבים בשיח בין שניכם וגם בהתייעצות עם אנשים אחרים.
צילום: ראובן בן-חיים
3. הרב יוני ורעות לביא | 17 שנות נישואין
רעות הייתה סטודנטית בת 21 ללימודי עבודה סוציאלית כשקיבלה הצעה להכיר מישהו. "אישה אחת חיפשה שידוך לבן שלה, היא ביררה אצל מישהי מהיישוב שלי עלי וחשבה לשדך אותי לבן שלה", כך מתחיל סיפור ההכרות הפתלתל שלה עם הרב יוני לביא, מראשי ארגון קהלים, סופר ומרצה. "אותו בן שבר את הרגל, ולכן, בינתיים, אותה אישה הציעה אותי ליוני, החבר שלו". הוא אפילו לא קיבל את שמה האמיתי של רעות, וכשבירר עליה, התגלה שאין בחורה בשם הזה, עד שהגיע לבחורה הנכונה. "יוני היה אז רווק מבוקש, כמעט בן 26, למד בישיבת מרכז הרב וכבר הקים את חברים מקשיבים". הוא ערך בירורים, התרשם וביקש ממישהי מחברים מקשיבים, שתפנה לרעות ותציע לה אותו.
"פינג פונג של חילופי דברים עוד לפני שנפגשנו"
"אותה אישה מחברים מקשיבים פנתה קודם לאמא שלי, שאמרה לה: 'הבת שלי בכלל לא רוצה לצאת עם בחורים בסגנון של מרכז הרב. אין מ לדבר'. אותה אישה התקשרה פעמיים ואמא שלי שוב סירבה להציע לי. היא לא התייאשה, ופנתה אלי". רעות מסבירה שגם היא הסבירה לאותה אישה חרוצה שהבחור לא נראה לה כאופציה, "היא שאלה למה, והסברתי שלא מתאים לי הסגנון המרכזניקי וזה לא שייך". כאן מתחיל פינג פונג של חילופי דברים בין השניים, עוד לפני שנפגשו או אפילו דיברו. "אותה אישה חזרה ליוני והסבירה לו מה שאמרתי. הוא ענה שדווקא זה נראה לו מתאים. השדכנית התייאשה, והציעה שפשוט נדבר אחד עם השני, וככה נפגשנו". לדבריה, לא מדובר בסיפור הכרות של קליק ראשוני, "לקח זמן לבנות את הקשר, והכרנו לאט לאט. הייתי מגיעה לירושלים כדי ללמוד מחול וככה הגעתי כמה פעמים בשבוע ליד ישיבת מרכז הרב". הם התארסו אחרי שלושה חודשים והתחתנו אחרי חצי שנה, ממש לפני הגירוש מגוש קטיף, "היום אנחנו ברוך השם נשואים עם חמישה ילדים".
לרעות חשוב להסביר מה עזר לה לבנות את הקשר. "כשהייתי כמעט בת 20 למדתי במדרשה בירושלים ושם הייתה סדנת זוגיות. רוב הנשים היו מבוגרות ממני, ולמדנו כמה חשוב לא להיות מקובעים על הרצונות שלנו. הקב"ה רוצה להביא לנו משהו טוב, ואנחנו צריכים להרחיב ולפתוח לזה פתח. בזכות אותם כלים יכולתי להגיע לקשר למרות שבהתחלה חשבתי שלא מתאים".
מתברר שהפתגם הידוע באנגלית לאיחול הצלחה דווקא עבד הפעם, "בזכות אותו חבר ששבר את הרגל השידוך הזה קרה, ותודה לכל מי שהיה שליח. זה לא היה בדיוק כמו שדמיינו, שנינו עברנו תהליך ואפשרנו לעצמנו להיפתח ולקב"ה להפגיש בינינו". רעות משמשת היום כיועצת הלכה, ובמסגרת תפקידה היא ובעלה עובדים יחד.
טיפ לרווקים
חשוב ללמוד על בניית קשר וזוגיות עוד לפני שזה קורה, וכמובן גם במהלך הקשר עצמו. יש הרבה מה ללמוד וזה נותן כל כך הרבה כלים שיכולים לסייע. בנוסף, כמה כדאי לשמור על ראש פתוח ולא להיות מקובעים ברצונות שלנו.
צילום: יוסי כהן
4. הרב עידו ודפנה פכטר | 16 שנות נישואין
"חברה טובה שלי וחבר טוב שלו ישבו ביחד", כך פותחת דפנה את סיפור ההכרות שלה עם בעלה, הרב ד"ר עידו פכטר, ראש מיזם רבני ערים בתנועת 'נאמני תורה ועבודה' ומייסד תנועת 'תכלת – יהדות של השראה'. "כשהגיע החשבון שניהם חישבו כמה יצא ואז החברה אמרה: 'קטע, אני מכירה מישהי מעולה במתמטיקה שהייתה מחשבת את זה בקלות'. 'איזה קטע', אמר הבחור, 'אני גם מכיר מישהו מעולה במתמטיקה שהיה מחשב את זה בקלות, בואי נכיר ביניהם'. היא אמא לארבעה ודוקטורנטית בצוות מחקר באוניברסיטת בן גוריון, ולדבריה, הרב עידו לא היה בדיוק אחד לאחד בסגנון שחיפשה וגם לא הופיע ברשימת הדרישות שלה מחתן פוטנציאלי.
"היה בו שילוב של השכלה כללית רחבה ועולם תורני עשיר"
אחרי שיחת הטלפון הראשונה, עוד לפני הפגישה, הוא כבר סיפר לכל החברים בישיבה: עם הבחורה הזו אני הולך להתחתן. דפנה מעידה שהתמונה שלו שהגיעה אליה באיחור, אחרי שנפגשנו, לא הייתה דומה לו בכלל ויתכן שאם הייתה רואה אותה קודם, לא הייתה פגישה. "בדייט הראשון דיברנו על הפרדוקס של זנון, איך אדם כל הזמן מתקדם ואף פעם לא מגיע ליעד. אחרי שבועיים הוא כבר אמר לי שהוא יודע שנעמוד מתחת לחופה, אבל אני הבהרתי לו שינמיך ציפיות. אחרי חודש וחצי היינו מאורסים". מספר חודשים אחר כך הזוג הצעיר אכן עמד מתחת לחופה, הוא היה בן 23 והיא הייתה בת 21. "היה בו עומק של השכלה כללית וגם עולם תורני עשיר והשילוב הזה היה לי מאוד חשוב". אגב, אותם חברים שהכירו ביניהם לא התחתנו בסוף, אבל נשואים היום באושר.
גם פער תרבותי היה קיים בין השניים, כאשר דפנה הייתה "הספרדייה" הראשונה שנכנסה למשפחה האשכנזית. "ביני ובין עידו זה לא היה מורגש, אבל בהחלט היו פערי תרבות בין המשפחות. בפעם הראשונה שראיתי דג עם גבינה זה הרגיש לי כמו לאכול מקדונלד'ס"
טיפ לרווקים
לא לפחד להתאהב, להתפתח ולהתמסר לקשר. יש לנו בראש דמות של נסיך החלומות שבנינו לעצמנו בראש, אבל החיים לימדו אותי שיצירת קשר בין בני הזוג דורשת משהו עמוק הרבה יותר ממה שקיים על פני השטח.
צילום: מייקל כץ
5. הרב ישראל ותמי סמט | 43 שנות נישואין
סיפור ההכרות של תמי עם הרב ישראל סמט, רב הגרעין התורני בלוד, וראש תוכנית "ראשית" במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן, מחזיר אותה שנים אחורה. "הייתי לפני כיתה י"א וישראל היה לפני כיתה י"ב. נפגשנו בסמינריון של גשר. הגעתי בקבוצה של חילונים מתיכון ליד"ה וישראל הגיע בקבוצה מישיבת נתיב מאיר". באותו סמינריון הם הכירו, ובמהלך השנה לאחר מכן המשיכו להתראות במסגרת מפגשי לימוד, מפגשים שבשלב מסוים כבר ארגנו בעצמם.
"במקרה שלנו בהחלט התבקש להתחתן בגיל צעיר"
"אני עברתי מסע מקביל שבו הפכתי לדתיה והתחלתי לקיים מצוות, וכשהייתי בתחילת כיתה י"ב הפכנו להיות חברים באופן רשמי. כשהוא היה בשיעור ב' ואני כמעט בת 19, התחתנו". אבל, הרבנית תמי מבקשת להבהיר שבמקרה שלהם בהחלט התבקש להתחתן מוקדם לאחר קשר ארוך, אולם זו לא אמירה כללית שצריך להתחתן בגיל כל כך צעיר.
טיפ לרווקים
חשוב להיות בטוב בכל תקופה בחיים בה נמצאים. כרווקים, כנשואים, בכל מקום להיות במלוא ההוויה. לרצות להתחתן זה אחלה, אבל חשוב גם לחיות את החיים, ואסור שהרצון הזה יהיה התמצית של כל מה שממלא אותנו.
צילום: יואל אליווה
6. הרב מנחם והרבנית טובה בורשטין | למעלה מ-40 שנות נישואין
"הייתי בשנה א' במכללה בבית וגן והוא היה גדול ממני בשש שנים", כך מתארת הרבנית טובה את סיפור ההכרות שלה עם בעלה, הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה. "אחותו של בעלי למדה איתי באולפנה בכפר פינס והיא זו שהכירה בינינו". הדייט הראשון היה בבית משפחה של חברים, "זה היה יותר רשמי מהיום, היה מאוד נעים וזה המשיך ברוך השם". הקשר בין הזוג הצעיר היה בעיקר בפגישות ופחות באמצעות הטלפון. באותה תקופה של פינוי ימית, הוא היה במטה בירושלים והיא הייתה ביישוב בסיני. "היינו קובעים שעה לטלפון הציבורי, והשיחות האלה טובות בעיקר כהשלמה, לא כבסיס של הקשר".
"הוא הביא לכותל סידור בנוסח של העדה שלו"
אחרי שלושה חודשים הם החליטו להתחתן, והרבנית מדגישה שמדובר היה בהחלטה של שניהם, ולא בהצעת נישואין כפי שמקובל יותר היום. "זה נורא שוביניסטי, אנחנו החלטנו ביחד, בכותל המערבי בשעות הקטנות של הלילה, נכון שהוא תכנן, אבל ההחלטה הייתה ביחד". הוא הביא מתנה, סידור בנוסח של העדה שלו, "ואחר כך התקשרנו להורים עם אסימונים כדי לבשר להם". על פער הגילאים ביניהם היא צוחקת שהיום זה כבר לא רלוונטי, "אנחנו יותר שנים ביחד מאשר בנפרד. אנחנו יוצרים חברות".
טיפ לרווקים
חשוב ליצור חברות, מהמקום שבו בחורה נותנת את האישה שבה והבחור נותן את האיש שבו. הוא לא מחפש את התואר שלך או המידות של הבגדים. הוא מחפש אישה, זה החומר שבונה את הבית. כל השאר אלו אתגרים איך עושים את זה נכון.
בחיפוש אחר האדם הנכון חשוב ממש לחפש. לא בושה להודות ברצון להתחתן. זה חלק טבעי ובסיסי בהשלמת האדם, חשוב לומר את זה, ולחפש ולהשקיע. לחפש נכון בלי לגשש באפילה. אפשר להיות אנשים שונים, מספיק רק כוונה משותפת בבניין הבית, שהוא רוצה את אותו הבית שגם את רוצה.
הרב מנחם בורשטיין בכנס כיפה צילום: אלנתן גוטווירט