חני (שם בדוי) הגיעה לאימון אישי ביצירה בשל קושי במציאת בן זוג. היא מרגישה ש"לא הולך לה בתחום", כך היא מנסחת זאת. חברה שלה שעברה אצלי אימון הציעה לה לנסות. חני אמרה שהיא אינה אומנית ואינה אוהבת יצירה, חברתה הסבירה לה שממש אין קשר ושממש לא צריך לדעת לצייר. "את יוצרת את עצמך" כך אמרה לה, וחני החליטה לנסות.
במפגש הראשון, חני סיפרה לי מדוע היא הגיעה אליי לטיפול. "יש לי המון הצעות אך אחרי דייט אחד או מקסימום שניים, הבחור אינו רוצה להמשיך. גם לי זה לא תמיד מתאים אבל היו מקרים שהבחור דווקא מצא חן בעיני". ביקשתי מחני ליצור את ה"דייטים" שלה בעזרת חומרי יצירה:
מתוך האימוןצילום: רונית רחמים
"חני, מה את רואה?" שאלתי אותה. חני התבוננה ביצירה שלה ואמרה: " אני רואה את הדייט שלי ממש כפי שהוא מתרחש. אני באה מאוד עניינית, לבושה בקפידה, מכינה לי שאלות מראש כדי למנוע שקט מביך, ומאוד ברורה לי המטרה. אני מרוכזת כל כולי בעצמי: איך אני נראית? האם האיפור מוצלח? כמה זמן ייארך הדייט".
אני שואלת את חני "מה זה אומר להיות מרוכזת כל כולה בדייט?" חני עונה שהיא מתכוננת לדייט מיד כשהיא משוחחת עם הבחור בטלפון הראשון והם קובעים. היא מחליטה מה ללבוש, מתי, איפה, כדי שהכל יהיה מתוקתק והיא תשדר רצינות.
"ואיך את מרגישה בדייטים?" אני שואלת, "זוועה" חני עונה לי. "אני רק מחכה שהסיוט ייגמר. הכל כל כך מכני, השיחות כל כך שטחיות, ברוב הפעמים הבחורים לא לטעמי".
אני מבקשת מחני להתבונן שוב ביצירה שלה, ושואלת אותה: "מה יש מעבר לקווים האלה שהצבת?" חני אומרת ש"אין כלום. היא אינה מסוגלת לראות כלום מעבר לריכוז בעצם הדייט". היא רק בוחנת אם הבחור מתאים לה או לא, האם הוא מוצא חן בעיניה מבחינה חיצונית והאם הוא מדבר דברי טעם.
"האם את מנסה ליהנות בדייט? האם את רואה דברים מסביב? את בית הקפה שמעוצב נחמד? את העובדה שהבחור הגיע בזמן? שהגיע מרחוק ומתחשב בך? שנתן לך לבחור את מקום המפגש? השעה?"
חני, חייכה אליי ואמרה: "אולי זה באמת רעיון טוב להתכונן פחות ולהיות יותר נוכחת בפגישה עצמה ולא רק ברמה הפיזית. מדהים" אמרה חני, "כל כך השקעתי ביצירה בתוך הקווים והכל ריק מחוץ להם. זה הרי בדיוק מה שקורה לי בדייט עצמו".
שאלתי אותה, "האם את מבינה שהלחץ שלך משודר גם אל הסביבה? האם את יכולה להבין את מה שהבחור רואה מולו? האם זה קורה לך בעוד מקומות בחיים?"
"וואו, אמרה חני ,את יודעת מה? זה קורה לי גם בלימודים. גם שם אני כל כך מרוכזת להצליח שלפעמים אני פחות שמה לב לסביבה. אני לא מאמינה שזה מה שיצא מיצירה של כמה דקות ובלי שאני יודעת בכלל לצייר".
וזה בדיוק כך, כשאנחנו יוצרים, יוצאת לנו האמת החוצה. אנחנו לא עוטפים את הלב שלנו בשכבות, הדברים משתחררים החוצה, זהו יופייה של יצירה שנובעת ממעמקי ליבנו ולכן אין שום צורך בכישרון אומנותי.
ביקשתי מחני שאחרי הדייט הבא (שהיה למחרת) היא תכתוב 10 דברים נחמדים שקרו לה במהלכו, הדברים ממש לא חייבים להיות קשורים אליה או אל הבחור. זו יכולה להיות המלצרית שחייכה או הקפה שהיה נפלא.
התוצאה הייתה שחני כל כך חיפשה דברים נחמדים שגרמו לה להיות חיובית ונינוחה יותר. כבר בסוף הערב הבחור הציע שיצאו שוב. זה היה אחד מעשרת הדברים שחני רשמה. למעשה היא רשמה חמישה עשר.