שאל את הרב

חינכו אותי לצניעות ואז רוצים שאתחתן?!

הרב ברוך אפרתי הרב ברוך אפרתי 29/01/19 16:59 כג בשבט התשעט

שאלה

שלום הרב,

גדלתי כל החיים במסגרות דתיות וטובות, חונכתי לצניעות ושמירה על הגוף וקיבלתי והפנמתי זאת.

בהיותי בת 20 מצפים שאתחיל לצאת לדייטים, איני מסוגלת מחשבתית לעשות את המעבר הזה שפתאום לקיים יחסי אישות, ללכת למקווה להניק...

מרוב שזה קשה לי אני עוד לא ממש מאמינה שזה מה שעושים.. אף פעם לא דיברו איתי כל זה מסודר והסבירו באמת למה ואיך.

לא מרגישה בנוח לפנות ולדבר על זה עם אף אחד.

אשמח מאוד אם הרב יוכל לעזור לי!

תודה רבה.

תשובה

שלום

התחושה שאת מתארת משותפת לבנות רבות, וגם לבנים לא מעטים, אשר חווים את הפער בין דפוס המחשבה אליו חונכו ובין דפוס המעשה אליו הם צועדים בנישואיהם.

הפער המורגש יש בו אור וצל.

האור-

החינוך לקדושה, הכוללת בתוכה את המעטת ערך היצר הגופני והאדרת ערך המושגים העליונים כגון אמת ואמונה, יש בחינוך זה יסוד של חיים אלוקיים שמסוגל להאיר את העתיד המבוגר שלך באור יקרות.

משום שהנטיה הגופנית בוא תבוא. ולכשתבוא, יהיה צורך בשליטה וריסון שלה, יחד עם המקום החיובי שהיא תקבל בחייך. הריסון ישב מבחינה נפשית על הזכרון החי והפועם של היחס הראשוני שניטע בך כלפי משניות הגוף לעומת מרכזיות הרוח והמוסר.

נוסף לכך, גם היחס החיובי לגוף ולתאוותיו, גם היחס הטוב עצמו, צריך התחלה של תום עם נטיה רוחנית, כך שהיחס לגוף כדבר חיובי לא יחליף את הדירוג הנכון, שבו המוסר האלוקי הוא הראשון ומתוכו לבדו צומחת בזהירות גם הנטיה גופנית הבריאה. שלא תירש שפחה גבירתה.

הצל-

החינוך כלפי הגוף בימינו לוקה בחסר במקומות לא מעטים.

משום שהמיקוד בקודש בצידו האבסטרקטי בלבד, כיסוד רוחני שעיקר כוחו פונה אל הנפש והרוח, ולא אל תאוות גוף, חינוך זה עלול לגרום ואכן גורם, לפחד וסלידה ראשוניים מעצם התאווה הגופנית הזוגית. ואף מעצם היחס החיובי לגוף האישי שלך כלפי עצמך.

חינוך לקוי זה מבסס טעות בנפש ובשכל, בעודו מעודד הפרדה דיכוטומית של כזב בין הגוף והעונג ובין הדבקות באלוקים.

על כן, כמאמר הרב קוק במידות הראיה, הפחדים הם פתיות גמורה. אמנם יש להזהר אך לא לפחד.

הפחד מהגוף ותאוותיו הוא טעות. משום שגם בו ובנטיותיו, מתגלה אור השם, ככלי לקיום המצוות השונות כגון עונג שבת במאכל או מצוות פרו ורבו.

אך לא רק ככלי, אלא גם בעצם קיומו של העונג גופני, יש ערך אלוקי חיובי כדברי רמב"ן על חוש המישוש ושאר חושי הגוף. הלא אנו מברכים ברכות הנהנין, ותיאור הגאולה לכתחילה הוא באיש תחת גפנו ותאנתו.

התאווה יסודה בקודש, אלא שהיא צריכה הכנה ראויה, הכוללת גם מוכנות להתנזרות כשצריך, ובעיקר הבנה עמוקה שהיא אינה העיקר אלא הינה טפילה לרוח ולמוסר הקודש.

לא בכדי החיבור בין ישראל לאלוקיו מתבטא בעולם הטבע ביחס האינטימי בין הזכר לנקבה.

מה לעשות בפועל?

לקרוא ספרי קודש עכשוויים בנושא היחס הראוי לגוף. כגון ספרה של הרבנית נריה 'אל מול מבוכת המתירנות', שיחות הרצי"ה בנושא צניעות, ספרי הרב אבינר בנושא זה ועוד.

אני בעיקר ממליץ על ספריה של הרבנית ד"ר חנה קטן בנושאים אלו. מיוסדים על יראת שמים, עדינות, והתיחסות לנושאים הללו בהיקף ויסודיות.

הקפידי לשמור על צניעות בלבוש ובמחשבה, ולהיחשף למעמד המחשבתי של התורה לחשיבות הגוף והאינטימיות כולל העונג שבה, בקדושה ובטהרה.

לפעמים קריאה אינה מספיקה, ובמקרים כאלו אין כל בושה לפנות לייעוץ וליווי של אשה מקצועית ויראת שמים שתוכל ללוות אותך בתחום זה. אדרבה, פניה לליווי כזה מלמדת על בגרות שלך ועל האחריות שאת לוקחת על חייך.

בהצלחה

כתבות נוספות