הרב שרלו: לימוד תורה מחייב והיום יותר מתמיד

עולם הישיבות, המכינות והמדרשות מבוסס על כניסה לתיבת נוח, גלות למקום תורה, התמסרות בחבורות לימוד, בחברותות, בשיעורים – במקומות בהם צומח ועולה תלמוד תורה משמעותי. יש בכך אור גדול, ובמבט לאחור ניתן לומר שהוא ברא יקום מפואר של תלמוד תורה, מלמדי ומלמדות תורה, פוסקי הלכה ומורות דרך, יצירות תורניות משובחות, מוקדי חסידות ועבודת ה', תפילה ומוסר, מחשבה ואתיקה. אין תחליף לעולם זה, ובשל כך, על אף המחירים המסוימים שהוא גובה – אנחנו נקראים להעצים אותו יותר ויותר. ברם, כמו כל אור גדול – אנו נחשפים עכשיו גם לצללים המסוימים שהוא מחולל. 

אחד הצללים הוא הוצאת התורה מהבית, ממקום המגורים, משגרת החיים. ככל שחוויית ההתמסרות לתורה בישיבות גוברת – כן הריחוק ממה שנעשה במסגרת החיים הרגילים הולך וגובר. בזמנים רגילים אנו נוטים להתעלם מכך, בעיקר בשל העובדה שאין אנו מוצאים אלטרנטיבה טובה יותר מאשר הדרך בה אנו הולכים. אולם, בימים שאינם כתיקונם, כמו עתה, אנו חושפים את המחיר הכבד.

זמן קיץ מתחיל. לא במבנה הפיזי של הישיבות, המכינות והמדרשות. בבית. התנאים הרבה יותר מסובכים. ההרגלים קיימים הרבה פחות. האפשרויות אינן פשוטות. החברותות – מנותקות. התפילה – לא כסדרה. כל התירוצים קיימים, מלבד אחד: "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לעסוק בדברי תורה" או "על דברי תורה". והלוא זה מה שאנו אומרים בכל יום, לפחות פעמיים: "...ודברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך". בכל מצב, בכל מקום, בכל שעה, בכל הקשר, בכל תנאי. 

זמן קיץ מתחיל, ועימו ההזדמנות הגדולה שאנו מחויבים לה. בשם תלמוד תורה אנו נתבעים עתה למאמץ הגדול, ששכרו המיוחד בצדו. ללמוד בבית. ללמוד תורה. בתנאים הקיימים. בשיעורים בזום. בחברותות דיגיטליות. בהשתתפות בשיעורים; אם תהיה אפשרות ללמוד בישיבה בתנאי שלא לצאת ממנה לאורך זמן – לממש אותה, ולהתחייב לכך. "בזאת תבחנו" – אמר יוסף לאחיו.  "אם כנים אתם" – בחן יוסף את אחיו, ואנו נקראים לענות על השאלה האם כנים אנחנו בדבקותנו בתלמוד תורה, בברכות התורה שלנו, בבירורי האמונה בדבר חשיבות תלמוד תורה ולומדיה; אם כנים אנחנו באמונתנו שיש הצדקה לשרות צבאי מקוצר, בפניה שלנו לתורמים שיראו בנו את שלוחי המצווה להעמדת עולם התורה, בקבלת תקציבים ממשלתיים לתלמוד תורה ובתשלומי הורים. אם כנים אנחנו מול עצמנו – דווקא בשעות שעולם התורה נמצא במשבר, שהמוסדות נעולים, שבחלקים שונים ישנה פגיעה קשה של המגיפה – אנו נקראים להיות כנים עם א-לוהינו, עם הציבור, עם עצמנו.

"לפום צערא אגרא" – כל דקה של תלמוד תורה בבית קשה יותר, ולאור דברי חז"ל – גם שכרה הרבה יותר גדול. בשל הקושי, אבל גם בשל המשמעות הגדולה: ההתרגלות לכך שגם בבית ניתן ללמוד תורה בעיון, בגדלות, בהתמסרות. "תן בליבנו להבין ולהשכיל, לשמוע ללמוד וללמד, לשמור לעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה".