ביום רביעי, ה-4 במארס 2020, ח' באדר תש"ף, הודיע משרד הבריאות בשעות אחר הצהריים על החמרה בצעדים נגד מחלת הקורונה, על מנת למנוע את המשך התפשטותה. בין היתר הומלץ שלא ללחוץ ידיים עם הזולת, הורחבה רשימת המדינות שהשבים מהן צריכים להיכנס לבידוד, והוחלט כי כל אדם החוזר מכנס בינלאומי שבו נטלו חלק למעלה ממאה משתתפים ייכנס לבידוד. ישנן גם הנחיות ברורות לפיהן מומלץ שלא לנסוע לחו"ל. הבהלה הלכה וגברה עד שלקראת הערב נפל אתר משרד הבריאות מרוב עומס.
ברביעי בערב ובלילה אף פורסמו שמות נוספים של בני אדם מוכרים מקרב הציבור הכללי והדתי, ביניהם אנשי תקשורת ואחרים, שרבים מאיתנו מכירים, וכן רבים מכירים חברים ששבו מחו"ל ונכנסו לבידוד, לצד כאלה העומדים להשתחרר ממנו. התוודענו לאישים שונים שביטלו נסיעות לחו"ל ועל אירועים ברחבי המדינה שבוטלו אף הם.
המצב המחודש שהתהווה לנגד עינינו מפגיש אותנו אף עם מציאות הלכתית שונה בכמה תחומים, והוא הצריך ומצריך גם התייחסות הלכתית. מי שנמצאים בבידוד אינם רשאים להתפלל במניין, ונשים השוהות בבידוד אינן יכולות לטבול לטהרתן. כמו כן הרב הראשי דוד לאו פסק כי אין לנשק מזוזות, נוהג אשר כפי שהראה איננו גם בימים כתיקונם מתחייב על פי ההלכה. רבני אירופה הוציאו הנחיות שלא לנשק מזוזות, בני אדם, ספרי תורה, סידורים וטליתות. כן החלו להתפרסם פסקים הנוגעים לקריאת המגילה בפורים למי שנמצאים בבידוד.
מצד שני הבידוד הביא גם להקפדה בתחום הדתי ממקומות לא צפויים; ההנחיות מורות שאין ללחוץ יד לאדם ואין לנשק בני אדם, ומבחינה זו הציבור נכנס למצב כללי של יתר הקפדה על שמירת נגיעה. כמו כן, אפשר לקרוא על המציאות הנוכחית את מילות שירו של עוזי חיטמן "אנחנו נשארים בארץ"; הנסיעות לחו"ל פחתו בצורה דרסטית, כאשר חלק מהן בימים כתיקונם אינו מוצדק מבחינה הלכתית, לשיטת הרמב"ם הקובע שמותר לצאת לחו"ל לצרכים אחדים, ובכלל זה ללמוד תורה ולישא אישה (ראו הלכות מלכים ה, ט). ההוויה החדשה הולידה ברשתות החברתיות אף הומור דתי בנוגע להשלכות ההלכתיות של הקורונה על חיינו.
כולנו כאחד נושאים תפילה מעומק הלב כי בורא עולם ימציא מזור ורפואה שלימה לכלל החולים במחלה זו בארץ וברחבי תבל, וכי סדרי העולם ישובו למסלולם כמקודם.ואולם יותר מכל, המצב המחודש שהתהווה הוא לכאורה בבחינת סמן דרך לדברי הרמב"ם בנוגע לביאת המשיח ולתעלומה האופפת מציאות זו.
הרמב"ם כותב בהלכות מלכים (יא, א) כי מלך המשיח "עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה. ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם. מקריבין קרבנות. ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה". המבחן לאמיתות המשיח הוא שיעמוד "מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו. כפי תורה שבכתב ושבעל פה. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה. וילחם מלחמות ה'. הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד. שנאמר 'כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד'" (צפניה ג, ט) (הלכות מלכים שם, ד).
מדברי הרמב"ם הללו עולה כי בימי המשיח ילך עם ישראל בדרך התורה, ודבר זה יהיה קודם לבניין המקדש. אין אנו יודעים מה תהיה הדרך שתביא את כל ישראל לשמירת התורה, ובהקשר זה כותב הרמב"ם: "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו" (שם יב, ב).
דברי הרמב"ם הללו זכו בזמננו להידרשויות מכיוונים שונים על רקע השאלה כיצד בדיוק אמורים הם להתקיים נוכח העובדה שחלק מן העם היהודי איננו כיום בגדר שומר מצוות. רבים מבני דורנו מתחבטים בביאור דברי הרמב"ם הללו, ומכללם יש המתקשים לרדת לסוף דעתו לפי מצבנו הרוחני הנוכחי.
ואולם בעקבות מגיפת הקורונה עינינו הרואות כי הקב"ה יכול כהרף עין לברוא מצבים משתנים ומחודשים, בתקופה קצרה או תוך תקופה ממושכת מעט יותר, שיובילו לסדר עולם חדש ובלתי מוכר לחלוטין עד לאותה עת.
עד כה לא שמעתי שהתחברה יצירה המשתייכת לסוגה של מדע בדיוני אשר "ניבאה" את המציאות ההולכת ומתגלית לפנינו בתקופה האחרונה ממש, על כל השלכותיה. ואולם עצם ההיבראות של מצב כזה, שלא היינו מסוגלים להעלותו כלל על דעתנו, מראה את הידוע זה כבר, שדעתם של בני אדם קצרה היא. בדיוק כשם שמציאות זו התהוותה, כך באותם האופן והדרך עתידה להיווצר מציאות שבה מלך המשיח יכוף את כל ישראל לילך בדרכי ה'. כיום הדבר נראה אולי כבלתי מובן ונתפס לחלוטין, ואולם בזמן הראוי והמתאים יתפתחו הנסיבות הללו במדויק, באופן שאיננו יכולים לפי שעה לתאר ולהעלות על לוח ליבנו.
אם כן, המציאות של הקורונה על היבטיה המחודשים, ובעיקר על רקע העובדה שהאוכלוסייה במדינת ישראל אמורה להקפיד על דברים אחדים התואמים את ההלכה היהודית; שמירת נגיעה ואי יציאה לחו"ל, אמורה לשמש ולהוות עבורנו סמן דרך ואמת מידה. זאת להורותינו כי המציאות יכולה להשתנות בנסיבות שאנו טרם מסוגלים להעלות על רעיוננו ומחשבתנו. דבר זה אמור להקל עלינו את הבנת דברי הרמב"ם המציין כי לא נדע את התהליך שיוביל את עם ישראל לשמור את דרך התורה עד שמציאות זו תפציע, ותתגלה במלוא הדרה. סדר הדברים בביאת הגואל יתברר לנו בזמן אמת בשעת התהוותם, בדיוק כשם שמציאות חדשה שלא היכרנוה מלפנים נחשפת לנגד עינינו בימים אלה ממש.
ההוויה המחודשת שנכפתה עלינו לאחרונה, צריכה לחזק את רוחנו ואת אמונתנו הבלתי מעורערת בגאולה העתידה ובשיבתם של כל ישראל לאבינו שבשמים, לכתחילה בדרך של אחישנה, ובדיעבד – בעיתה. זאת בתהליך מופלא ואלוקי שיתגולל לנגד עינינו בלא כל ספק, גם אם אנו מתקשים בכלים הידועים לנו עתה לתופסו עד תומו.
כותבת הטור - ד"ר יעל לוין