אנימיזם Animism היא אמונה טפלה, המייחסת נשמה, לא רק לאדם, אלא גם לבעלי חיים, לצמחים ולדומם, כגון אבנים, רוח, חול, מים, עצים, אש, הנהר גנגס, אמא אדמה וכולי.
אמונה זו קיימת בדתות ישנות, ולפעמים באה גם לידי ביטוי בפולחן של אותם יצורים כביכול בעלי נשמה. בתורה מוזכרים עובדי אשרה, כלומר עצים. היא גם קיימת במידה מסויימת בעידן החדש New Age. היא ממלאה צורך של חיוניות עבור אדם שקשה לו בעולם יבש וכבוי, קר ומנוכר.
יש שמסבירים בעזרת אמונה זו את תורת הגלגול, שנשמת אדם יכולה להופיע בחי, צומח ודומם.
יש גם סוג של אנימיזם אצל ילדים קטנים שמייחסים רצון לחפצים, מדברים איתם, מתווכחים איתם, מענישים אותם, כגון בובה. הם קובעים שחפץ שנתקלו בו ,הוא רע ומייחסים מזימה לעצמים. כמובן, אי אפשר לבוא בטעות כלפיהם, כיון שאצלם השכל אינו משוחרר לגמרי מן הדמיון.
ודאי שלכל דבר בעולם יש חיות אלהית, כלשון הפסוק ואתה מחיה את כולם (עיין אורות הקודש חלק ב, החיות העולמית. מאמרי הראיה 110). אבל אין זו נשמה כמו זו של האדם. לכן אין זה שייך לאנימיזם שמייחס לאותה נשמה שבחי, צמח ודומם, - רגשות, תודעה, רצונות, זכרון וכשרון של תקשורת.
כמובן, אמונת הגלגול היא אמת, אך כתב האר"י ז"ל בשער הגלגולים, שאינה כפשוטו. אפשר קצת לדמות גלגול לאדם שנמצא בבית סוהר, שבודאי בית הסוהר אינו מקבל תכונות אנושיות.