"נמצאת למד שהנוטע מ"ד יום קודם ראש השנה עלתה לו שנה"
הזדמנות אחרונה – ל'הרוויח' שנת עורלה.
כדי שנטיעה תיחשב בת שנה – היא צריכה להיות נטועה לפחות שלושים יום לפני ראש השנה, וההלכה קובעת כי מרגע הנטיעה בפועל עד שניתן לספור את היום הראשון לקליטה – צריכים לעבור שבועיים.
לאמור: היום. הזדמנות אחרונה. ואז נוכל 'לחגוג' לנטיעה שתתרחש היום את כניסתה לשנה השניה כבר בראש השנה הקרוב. ומתוך כך – ליהנות מהפירות שיחנטו לאחר ט"ו בשבט של עוד שנתיים וחצי, ככרם רבעי.
התזכורת הזו חשובה לנו גם מעשית – לכל מי שמתכוון לטעת עץ פרי בגינתו, או מטע של ממש – אך לא פחות מכך, לחבר אותנו שוב ושוב אל אדמת הקודש של ארץ ישראל, ואל המשמעויות השונות של החיבור הזה.
התנתקנו.
נעשינו אורבניים.
התרחקנו מהאדמה.
מחוויותיה.
מהלכותיה.
וכל אימת שיש הזדמנות לתזכורת כזו – היא חיוני לנו. לבל נשכח את האדמה עליה אנו חיים, ואת משמעות הישיבה בארץ הקודש, במצוות התלויות בארץ, ובהתייחסות המיוחדת לכל מה שאנו מקבלים מריבונו של עולם.
מתוך קבוצת זיקים של הרב יובל שרלו. להצטרפות לקבוצת הוואצאפ וקבלת זיק יומי לחצו כאן