שנת השמיטה מתקרבת ובאה עלינו לטובה, וכידוע מצות שמיטת קרקעות נוהגת גם בזמן הזה וצריך להשבית את כל עבודות הקרקע. וחכמים התירו מקצת עבודות בקרקע כדי שלא יפסדו העצים.
-
עוד באותו נושאלקראת שנת השמיטה: חסלט משיקה סדרת פיצוחים למהדרין
29/08/21 17:38
להלן נביא כמה דינים לשנת השמיטה הנוהגים בבניין המשותף.
- מצוות שמיטת קרקעות נוהגת בין בקרקע פרטית ובין בקרקע של שותפיו, ובעלי הקרקע מצוין להשבית את הקרקע ולא לעבוד בה. יש מלאכות שאסורות מהתורה (אפילו ששביעית נוהגת בזמן הזה מדרבנן) כגון נטיעה וזריעה זמירה וקצירה, ואפילו אם עושה כן להציל את העץ וכן הברכה והרכבה. אבל חכמים התירו מקצת מלאכות על מנת להעמיד את העצים שלא יבלו או ימותו, (ראה רמב"ם ריש הלכות שמיטה).
- עציצים או שתילים בגינה של נוי מותר לגזום או להשקות אותם על מנת שלא יבלו, ובדרך כלל אין הניקיון וגיזום צריך להם, ויכול להמתין עד אחר שנת השמיטה. ויש מתירים לעשות גיזום הנועד ליופי כמו גדר חי שקוצרים אותו יפה, אבל לא על מנת שיצמיח. (וראוי להיערך קודם ראש השנה בהכנות לשנת השמיטה, כדי למנוע עשיית מלאכות.)
- חצר או גינה בבניין בתים משותפים הגדלים בהם עצי נוי או פרי, כל מקום שיש נזק לעצים שיפסדו ולא יוכלו לצמוח שוב יכול לעשות בהם מלאכות דרבנן, והוא הדין היכן שיש ספק אם יהיה נזק או אם יפסדו העצים. (עיין חזו"א שביעית סימן טז ס"ק יד).
- היכן שעבודת הגינון בחצר הבניין בבתים משותפים מצריך עבודה וטיפול רב בעצים והשתילים, ראוי להתייעץ בעניין הטיפול בעצים בשנת השמיטה על ידי אגרונום או מי שמבין בגידול עצים ופרחים ונאמן לעניין זה. (כמבואר לגבי חילול שבת לפיקוח נפש עיין במשנה ברורה סימן שכח ס"ק ה, וכן בעניין אכילה ביום הכיפורים בשו"ע סימן תריח סעיף א ובביאור הלכה שם.)
- עציץ שאינו נקוב הצומח באדנית קשיחה ואטומה, אם הינה עומדת בקרקע הבית או בלובי הבניין, ודפנותיו עשויים מחומר אטום שאינו יכול שיצאו ממנו שורשיו לקרקע, יש מקילים לעשות בעציץ זה כל המלאכות בשנת השמיטה. ומן הראוי לקיים בשנת השמיטה גם בעציצים אלו דיני שמיטה.
- בנין משותף שרוב הדיירים אינם שומרים על שביתת הקרקע בשנה השביעית, דייר השומר מצוות השותף בבניין זה ובקרקע המשותפת, צריך לכתחילה להפקיר בפני שלושה אנשים את חלקו בקרקע. ויאמר שאינו מעונין בשיתוף בקרקע זו בשנת השמיטה וכל דבר שנעשה בקרקע נעשה שלא ברצונו, ואף אישה השותפה בקרקע צריכה לעשות כן. (עיין שו"ע או"ח סימן רמו סעיף ג לגבי בהמת ישראל שאצל הגוי בשבת יכול הישראל להפקירה כדי להינצל מאיסור תורה. והרמ"א כתב שמפקירה לפני שלושה בני אדם כדין שאר הפקר, ואין חשש שאדם אחר יזכה בה, דודאי אין כוונתו להפקיר אלא כדי להוריד מעליו איסור שבת. והוא הדין בשנת השמיטה אפילו שמפקיר חלקו בקרקע אף אחד לא יקח לו את הקרקע, מכיון שמפקיר רק כדי להימנע מהאיסור עבודה בקרקע בשמיטה. וראה עוד במנחת שלמה סימן נא אות ג, ובספר דיני שביעית השלם פרק יא סעיף כה-כז. ובספר מעדני ארץ סימן י"ג אות טו כתב שאם המלאכות הנעשים רק מלאכות דרבנן אין צריך להפקיר).
- התשלום לועד הבית מתחלק בין היתר לכל צורכי הבניין, כגון ניקיון ושימוש חשמל ומים ובין היתר להוצאות הגינון. מכיוון שהתשלום לגינון הוא מועט ונבלע בשאר תשלום הוצאות הבניין, יכול הדייר לציין בזמן התשלום לועד הבית, כי תשלום דמי ועד הבית שלו (מבלי להפחית את כספי תשלום ועד הבית) מיועד לשאר צרכי הבניין כמו ניקיון ושאר אחזקות הבניין, כדי שלא יהיה מסייע לעבירה על ידי תשלום זה בעבודה בגינה בשנת השמיטה.
להפניית שאלה לייעוץ ההלכתי באגודה לתרבות הדיור ניתן להתקשר למוקד הארצי בטלפון 8484*