מבוא
הפטרת תולדות (מלאכי פרק א-ב, ז, לפי מנהג אשכנז וספרד; שם שם-ג, ד, לפי מנהג התימנים) כוללת לקראת ראשיתה את דברי הקב"ה לנביא על ישראל "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם" (מלאכי א, ב). בתפילה עצמה ברכת "אהבה", הברכה השנייה לפני אמירת קריאת שמע בשחרית ובערבית, קודמת להצהרתם של ישראל את אהבתם לקב"ה.
על רקע הנזכר בפתיחת ההפטרה, הכנתי אסופה של תפילות המצויות ב"ליקוטי תפילות" לרבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק של רבי נחמן, אשר בהן מובעת בהקשרים שונים אהבת העולמים של ה' לישראל. חשוב לציין כי קיימת ב"ליקוטי תפילות" כמות נכבדה ורבה יותר של תפילות העושות שימוש במוטיב אהבתם של ישראל לבורא. אלה כוללות בין היתר בקשות לקיום המצוות באהבה ועתירות לזכות ולבוא לידי אהבתו. נושא זה הוא מֵעֵבֶר למסגרת עיוננו זה.
באשר לתפילות בנושא אהבתו של הקב"ה לישראל, אפשר להצביע על תפילות כלליות אחדות ולעומת זאת על תפילות המתקשרות לנושאים ספציפיים, כגון להסתתרותו של הקב"ה מאחורי הפעולות והמעשים וכן לשבת ולסוכה. נוסחי התפילות מובאים כאן על פי הדפוסים הראשונים של "ליקוטי תפלות".
בקשה להכיר את אהבתו של ה' לישראל
וְזַכֵּנִי לְהִתְדַּבֵּק בְּךָָ תָּמִיד בֶּאֱמֶת,
וּלְהַכִּיר אַהֲבָתְךָ הַגְּדוֹלָה שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אֶת עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל הַקָּדוֹשׁ,
אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְמִצְוֹתֶיךָ,
אֲשֶׁר בָּהֶם מְלֻבָּשׁ אַהֲבָתְךָ הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר אַתָּה אוֹהֵב אֶת עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל,
אַהֲבָה אֲמִתִּיִּית אַהֲבָה וְחֶמְלָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ וְתַכְלִית,
אֲשֶׁר מֵאַהֲבָתְךָ הַגְּדוֹלָה וּמֵחֶמְלָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית עַל עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל הַקָּדוֹשׁ,
צִמְצַמְתָּ אֱ-לֹהוּתְךָ כִּבְיָכוֹל וְהִלְבַּשְׁתָּ אַהֲבָתְךָ בְּהַתּוֹרָה וּמִצְוֹת הַקְּדוֹשִׁים
אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ בְּאַהֲבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֶךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ,
אֲשֶׁר כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה הִיא שִׁעוּר וְצִמְצוּם הַקָּדוֹשׁ
כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהַכִּיר אוֹתְךָ וּלְהַשִּׂיג אוֹתְךָ וּלְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה.
חוּס וְחָנֵּנִי וְזַכֵּנִי לְקַיֵּם כָּל מִצְוֹתֶיךָ בְּאַהֲבָה גְדוֹלָה
(ליקוטי תפילות, לג).
בקשה לפרסום אהבת ה' לישראל בעולם
וְאֶזְכֶּה גַּם כֵּן בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל לַעֲשֹוֹת מוֹפְתִים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם,
לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אֱ-לֹהוּתְךָ וַאֲדָנוּתְךָ וּמֶמְשַׁלְתְּךָ וְגָדְלְךָ
וְתִפְאַרְתְּךָ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם,
וְיֵדְעוּ כֻלָּם כִּי אַתָּה לְבַד מַנְהִיג עוֹלָמְךָ בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב,
וְיַכִּירוּ עֹצֶם אַהֲבָתְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל,
אֲשֶׁר נָתַתָּ לָהֶם כֹּחַ לְבַטֵּל וּלְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע בִּתְפִלָּתָם
וְלַעֲשֹוֹת מוֹפְתִים גְּדוֹלִים בָּעוֹלָם
(ליקוטי תפילות, מז).
תפילת הודיה על אהבת ה' את ישראל
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַב הָרַחֲמִים, אַתָּה יוֹדֵעַ... גֹּדֶל הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה
שֶׁיֵּשׁ לִי לִשְֹמֹחַ עַל חֶלְקִי, הוּא בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר,
אֲשֶׁר זִכִּיתַנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְֹרָאֵל,
עַם הַנִּבְחָר מִכָּל הָעַמִּים, וּמְרוֹמָמִים מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת.
אֲשֶׁר אַתָּה מְחַבֵּב אוֹתָנוּ בְּכָל לְשׁוֹנוֹת שֶׁל חִבָּה,
וְאַתָּה אוֹהֵב עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל אַהֲבָה רַבָּה וְאַהֲבַת עוֹלָם,
לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.
וּמֵאַהֲבָתְךָ וּמֵחֶמְלָתְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל, הִרְבֵּיתָ לָנוּ תוֹרָה וּמִצְוֹת,
אֲשֶׁר אֵין קֵץ לְהַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִשְֹמֹחַ וְלָשִֹישֹ וְלָגִיל מְאֹד בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה,
הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמְשַֹמְּחִין אֶת הַלֵּב
(ליקוטי תפילות, פט).
בקשה להוקרת ה' את מצוות ישראל בזכות אהבתו להם
עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, מוֹרֶה דֶרֶךְ לַשָּׁבִים,
שֶׁתַּעַזְרֵנִי וּתְזַכֵּנִי לְקַבֵּל שַׁבָּת בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבְשִֹמְחָה רַבָּה וַעֲצוּמָה כָּרָאוּי.
וּלְהַרְבּוֹת בִּסְעֻדַּת שַׁבָּת, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה עַל יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת קֹדֶשׁ
לְהַרְחִיב וּלְהַגְדִּיל אֶת כָּל הַדְּרָכִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים
שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לֵילֵךְ בָּהֶם לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת...
וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבְאַהֲבָתְךָ הַגְּדוֹלָה שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אֶת עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל,
תְּקַבֵּל כָּל הַמִּצְוֹת וּמַעֲשִֹים טוֹבִים שֶׁלָּנוּ אֲפִלּוּ הַמִּצְוֹת שֶׁל קְטַנֵּי עֵרֶךְ כָּמוֹנִי הַיּוֹם
הַנַּעֲשִֹים בְּקַטְנוּת גָּמוּר וּבְלִי שׁוּם שְׁלֵמוּת כְּלָל,
אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ וּבְאַהֲבָתֶךָ תְּקַבֵּל כֻּלָּם בְּאַהֲבָה וּבְחֶמְלָה גְדוֹלָה,
וּתְחַבֵּב אוֹתָם וְתִתְפָּאֵר וְתִשְׁתַּעֲשַׁע בָּהֶם בְּשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מְאֹד.
וּכְאָב אֶת בֵּן תִּרְצֵנוּ... עַד אֲשֶׁר מֵרֹב הָאַהֲבָה וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים
תַּגְדִּיל וְתַרְחִיב אֶת הַדֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ הַנַּעֲשֶֹה עַל יְדֵי מִצְוֹתֵינוּ...
תְּרַחֵם עֲלֵיהֶם בִּזְכוּת קְדֻשַּׁת אֲכִילַת שַׁבָּת...
חוּס וַחֲמֹל עָלֵינוּ וְהוֹלִיכֵנוּ וְהַדְרִיכֵנוּ בְּכָל עֵת בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים
(ליקוטי תפילות, קז).
בקשה שה' יזכור את אהבתו אפילו לקל שבקלים
וְתִזְכֹּר אַהֲבָתְךָ וְרַחֲמָנוּתְךָ שֶׁיֵּשׁ לְךָ עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל,
אֲפִלּוּ עַל הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים.
"זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה', וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה" (תהילים כה, ו).
וְאַל תַּעַזְבֵנוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ בַּדּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה
(ליקוטי תפילות, חלק שני, יט).
בקשה למציאת אהבת ה' בהסתרות ובמניעות
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל,
"גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה" (ירמיהו לב, יט),
אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת עֹצֶם רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת הַמּוֹנְעִין אוֹתָנוּ מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים,
אֲשֶׁר עָמְדוּ כְּנֶגְדֵּנוּ כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת...
וּמֵרִבּוּי הַמְּנִיעוֹת נִתְרַחַקְנוּ מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ.
אֲבָל אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁגַּם בְּהַמְּנִיעוֹת בְּעַצְמָן
אַתָּה בְּעַצְמְךָ נִסְתָּר בָּהֶם מֵרֹב אַהֲבָתְךָ אֶת כָּל זֶרַע יִשְֹרָאֵל עַמֶּךָ.
וּמִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת יָכֹל לָגֶשֶׁת לְתוֹךְ חֶשְׁכַּת הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל,
דְּהַיְינוּ לְתוֹךְ תֹּקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת, וְלִמְצֹא שָׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ,
כִּי שָׁם בְּהַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ נִסְתָּר וְנֶעְלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ...
אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, רַחֵם עָלַי, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתַי בְּרַחֲמִים,
כִּי אֵין לִי שׁוּם תִּקְוָה כִּי אִם עַל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים...
חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וְדַעַת אֲמִתִּי, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כֻּלָּם...
וְלִמְצֹא אוֹתְךָ תָּמִיד בְּתוֹךְ כָּל תֹּקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת,
כִּי בָּהֵן אַתָּה נִסְתָּר וְנֶעְלָם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים
וּבְאַהֲבָתְךָ הַגְּדוֹלָה אוֹתָנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל.
עָזְרֵנוּ לִמְצֹא אוֹתְךָ תָּמִיד בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַהַסְתָּרָה וְהַמְּנִיעָה
(ליקוטי תפילות, חלק שני, ל).
בקשה שהתפילה תעורר את אהבת ה'
"ה' שְֹפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ" (תהילים נא, יז).
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, הַבּוֹחֵר בִּתְפִלַּת עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בְּרַחֲמִים,
זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה תָמִיד,
וְאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ וּבְכֹחַ גָּדוֹל,
וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַכְנִיס כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁבְּקִרְבִּי בְּתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה...
וְאֶזְכֶּה... לְבָרְרָהּ וּלְזַכְּכָהּ... וּלְהַעֲלוֹתָהּ... עַד שֶׁתִּהְיֶה מְתֻקֶּנֶת בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן,
וְיִהְיֶה לָהּ כֹּחַ לְעוֹרֵר אַהֲבָתְךָ הָעֶלְיוֹנָה,
שֶׁתְּחַבֵּר אוֹתָהּ עִמְּךָ בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת.
וְיִהְיֶה נַעֲשֶֹה תָמִיד יִחוּד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל יְדֵי תְפִלּוֹתֵנוּ,
יִחוּדָא שְׁלִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת.
וְתִזְכֹּר וּתְקַיֵּם אֶת בְּרִיתְךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ כַּיּוֹם הַזֶּה,
וְתִתְחַדֵּשׁ (בדפוסים מאוחרים: וּתְחַדֵּשׁ) הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם
כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם... וְתִגְאָלֵנוּ גְאֻלַּת עוֹלָם
(ליקוטי תפילות, חלק שני, מג).
בקשה לזכות לתשובה בזכות אהבת ה'
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲדוֹנִי מַלְכִּי וֵא-לֹהָי, אָבִי גוֹאֲלִי וּפוֹדִי צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי,
הֲלֹא אַתָּה יוֹדֵעַ בְּעַצְמְךָ עֹצֶם רַחֲמֶיךָ וְאַהֲבָתְךָ אֵלַי,
וְכַמָּה נִפְלָאוֹת (בדפוסים מאוחרים נוסף: וְנִסִּים) וְטוֹבוֹת בְּלִי שִׁעוּר עָשִֹיתָ עִמָּדִי,
וְאֵיךְ תּוּכַל כָּל כָּךְ לְהִתְאַפֵּק (בדפוסים מאוחרים: לְהִתְאַפֵּק כָּל כָּךְ)
מִלַּעֲזוֹר וּמִלְּהוֹשִׁיעַ לִי יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה
לְגָאֳלֵנִי גְאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת,
שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת תְּשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת.
הֲלֹא אֵין דָּבָר נִמְנַע מִמֶּךָּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר" (בראשית יח, יד),
רַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים... וּתְחַזְּקֵנִי וּתְאַמְּצֵנִי בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד
(ליקוטי תפילות, חלק שני, נא).
בקשה לסיוע בקיום מצוות סוכה שהיא גילוי אהבת ה' לישראל
וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת סֻכָּה בִּזְמַנָּהּ
בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִים בָּהּ
וּבְלֵב טוֹב וּבְשִֹמְחָה גְדוֹלָה.
וּתְדַבְּקֵנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וּתְחַבְּקֵנוּ בִּימִינְךָ הַקָּדוֹשׁ בְּאַהֲבָה וּבְחֶמְלָה גְדוֹלָה,
וְתִפְרֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ.
וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה לֵישֵׁב בְּצִלְּךָ
בְּצִלָּא קַדִּישָׁא צִלָּא דִּמְהֵמְנוּתָא.
וְיִתְגַּלֶּה וְיִתְוַדַּע לְעֵין כֹּל עֹצֶם אַהֲבָתְךָ וְחֶמְלָתְךָ עָלֵינוּ,
וְיוֹדוּ הַכֹּל וְיֹאמְרוּ "כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָ-הּ, יִשְֹרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ" (תהילים קלה, ד).
"כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ, יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ" (דברים לב, ט).
וְנִתְפַּיֵּס (בדפוסים מאוחרים: וְנִתְפָּאֵר) אֲנַחְנוּ בְּךָ וְאַתָּה בָּנוּ תָמִיד
(ליקוטי תפילות, חלק שני, נז).