מבוא
ימי הקורונה הולידו תפילות אישיות שונות, רבות מהן תפילות לרפואת החולים עצמם. התפילות שנתנסחו יצוקות בתבניות שונות, מהן בתבניות חיצוניות של תפילות מוכרות, מהן בסגנון של פיוטים ומהן אף בסגנונות חדשים וייחודיים.
המאמר הנוכחי מוקדש לעיון בתפילות שנתחברו בתקופת הקורונה למען צוותי הרפואה ושאר הכוחות המסייעים במלאכת הריפוי. תפילה למען צוותי הרפואה מוזכרת קצרות במסגרת תפילות אחדות (ראו בין היתר המאמר פרי עטי, "תפילות רשות לזמן הקורונה", אתר כיפה, כ"ז באייר תש"ף), ואולם בדברינו אלה נתייחס לשלוש תפילות המתייחדות לעניין זה בתור נושאן הראשי והעיקרי. תפילות אלה מנוסחות במתכונת של תפילות "מי שברך". נקדים להן דברי מבוא ונביא את נוסחן.
בהקשר לדברינו יצוין כי במקומות שונים בארץ התקיימו במהלך הקורונה טקסי הצדעה כלליים שונים כהוקרה וכהערכה לכוחות הרפואה. בכלל זה ראוי להזכיר את שיר התפילה "רפא נא", שהתחבר בידי יאיר לוי, פורסם ב-6 באפריל 2020, הפך פופולרי תוך זמן קצר, תורגם לשפות שונות, ואף הפך למעין המנון הצדעה לכוחות הרפואה (ראו בין היתר "צפו: תפילת הצדעה לצוותים הרפואיים בשמונה שפות", אתר וינט, 3 ביוני 2020).
שיר נוסף הראוי לאזכור הוא "ריח אלכוג'ל באויר", שיר מחווה לרופאים ולרופאים, לאחים ולאחיות, המוסרים את נפשם ימים ולילות במילוי תפקידם, שנתחבר בידי שלמה ארלנגר מרכסים. השיר, שעלה למרשתת ב-31 במארס 2020, מושר על ידו יחד עם ילדי המשפחה.
הרב סטיבן בלסקי
ביום שישי, ה-27 במארס 2020, פרסם הרב סטיבן בלסקי (Stephen Belsky) מארה"ב בדף הפייסבוק שלו נוסח "תפלה על כל המחרפים נפשם לעצור את המגפה". יש בה בקשה לחיזוק כלל העוסקים במקצועות הקשורים לטיפול בחולי הקורונה; החובשים, האחיות, הרופאים, שאר העוסקים בטיפול רפואי וכן החוקרים התרים אחר מרפא לנגיף. התפילה מיוסדת על התבנית של חלק מתפילות "מי שברך" לחולים, המזכירות דמויות מקראיות שהקב"ה ריפא, ובכללן מרים הנביאה וחזקיהו המלך. התפילה מאת הרב בלסקי כוללת אזכור של ארבע האמהות לצד שלושת האבות, בדומה לחלק מתפילות "מי שברך" לחולים.
הרב בלסקי, שהוא בעל הסמכה לרבנות מטעם ישיבת חובבי תורה בניו יורק ועוסק בחינוך יהודי, חיבר תפילה זו בעברית וכן פרסם בו בזמן תרגום אנגלי שלה. בעקבות הפרסום בפייסבוק זכתה התפילה לחשיפה, והועלתה לאתרי אינטרנט אחדים, ובכללם לאתר Open Siddur המכנס תפילות בנות זמננו לצד תפילות מסורתיות. התפילה פורסמה במקור בלי ניקוד, אולם זכתה לניקוד באתר הנזכר.
הרב בלסקי הוא אף מחברן של תפילות אחדות נוספות, ובכלל זה "תפילה לארצות הברית לאחר הטבח בפּיטסבּורג", אירוע שהתרחש לפני כשנתיים.
תפלה על כל המחרפים נפשם לעצור את המגפה
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְאִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה,
וְרִפֵּא אֶת מִרְיָם הַנְּבִיאָה וְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְנַעֲמָן שַׂר-צְבָא אֲרָם וּמֵי מָרָה וְסִיר אֱלִישָׁע –
הוּא יְבָרֵךְ וְיִשְׁמֹר וִיחַזֵּק וְיַעֲזֹר אֶת הַחוֹבְשִׁים וְאֶת הָאֲחָיוֹת וְאֶת הָרוֹפְאִים
וְאֶת כׇּל הַפּוֹעֲלִים בִּתְחוּם הָרְפוּאָה וְהַטִּפּוּל הַמְּחָרְפִים נַפְשָׁם לְהַצָּלַת חַיֵּי בְּרִיּוֹתָיו
בְּעָמְדָם בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים (לפי במדבר יז, יג) לַעֲצֹר אֶת הַמַּגֵּפָה.
אֱ-לֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד (תהילים מו, ב)
רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אַתָּה (לפי ירמיהו יז, יד).
כְּשֵׁם שֶׁלִּמַּדְתָּ אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת,
וְאֶת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ,
אָנָּא אֵ-ל נָא תֵּן נָא חָכְמָה (לפי במדבר יב, יג)
בְּלֵב כׇּל הַמַּדְּעָנִים וְהַחוֹקְרִים לִמְצֹא תְּרוּפָה לַמַּכָּה
וְהַנַּח נָא רוּחַ חֶסֶד וְרַחֲמִים עַל כׇּל מַנְהִיגֵי הַמְּדִינוֹת
לִשְׁמֹר אֶת שְׁלוֹם הָאֲרָצוֹת וּבְרִיאוּת הָעַמִּים
שֶׁנִּזְכֶּה וְנִרְאֶה כֻּלָּנוּ אוֹתוֹ יוֹם בּוֹ כׇּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל יִשְׁכְּנוּ לָבֶטַח
וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים (לפי ישעיהו יא, ט)
כִּי טוֹב אַתָּה לַכֹּל וְרַחֲמֶיךָ עַל כׇּל מַעֲשֶׂיךָ (לפי תהילים קמה, ט)
רוֹפֵא חוֹלֵי כׇּל בָּשָׂר אַתָּה וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת.
כֵּן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן.
חכ"ל רחל עזריה
ביום רביעי, ה-1 באפריל 2020, פרסמה חברת הכנסת לשעבר רחל עזריה בדף הפייסבוק שלה את נוסח התפילה "מי שברך לצוותים הרפואיים". התפילה מתייחסת למציאות ולהוויה במדינת ישראל. כפי שהיא עצמה כתבה באחת התגובות, תבנית התפילה מיוסדת על "מי שברך" לחיילי צה"ל. יצוין כי לאחרונה התפרסם ספרה של עזריה "המדריכה למהפכה: צעד אחר צעד בדרך לשינוי חברתי בישראל" בהוצאת כנרת זמורה-דביר.
עזריה מגוללת בפוסט עצמו את הרקע לחיבור התפילה: בבוקרה של השבת הקודמת לפרסום הפוסט שאלה בתה מדוע אין "מי שברך" לרופאים. "ישבנו בסלון, כי כבר לא הולכים לבית כנסת, סיימנו את הפרשה, מי שברך לחולים, תפילה לחיילי צה"ל, ופתאום שאלה. 'הרי הרופאות והרופאים בחזית המאמץ, מסכנים את בריאותם וחייהם כדי לשמור עלינו' המשיכה". רחל עזריה הוסיפה לתאר כי ההורים שתקו תחילה, ואז אלתרו "מי שברך" לצוותי הרפואה. במוצאי שבת חיפשו נוסח קיים, אולם לא מצאו כזה, ובמהלך הימים הבאים עברו על תפילות ופסוקים, וחיברו תפילה שיוכלו לומר בשבת הבאה. בהתכתבות עמי השבוע מסרה רחל עזריה שהיא הייתה המחברת הראשית של נוסח התפילה.
יוער כי למרות שהתפילה בנוסחה הנוכחי מתייחסת לצוותי הרפואה המטפלים באזרחי ישראל, לא גילתה בתגובות לפוסט התנגדות לאפשרות של אזכור כל יושבי תבל וכן של ארבע האמהות לצד האבות.
מי שברך לצוותים הרפואיים
מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב
הוא יברך את הרופאים והרופאות, האחים והאחיות,
וכל צוותי הרפואה,
העובדים ללא לאות,
מסכנים את חייהם
ושומרים על עמך ישראל,
ועל אזרחי מדינת ישראל,
מפני המגיפה שפרצה בארצנו ובערי א-לוהינו.
יתן להם ה' אלוקינו חכמת לב, עוז רוח ובינה יתרה,
להעלות ארוכת בת עמי.
הקדוש ברוך הוא ישמור על אנשי הרפואה
מכל צרה וצוקה, מכל נגע ומחלה
מעייפות, מקושי ומייאוש,
ישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם,
ויצליחם ה' בדרכם ובמאמציהם.
ויקוים בכולנו הכתוב: "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ" (שמות כג, כה),
ונאמר אמן.
הרב נחמיה רוטנברג
בחודש ספטמבר פורסמה במרשתת "תפילה לשמירה על הצוות הרפואי" מאת הרב נחמיה רוטנברג, רב בסביון. "מי שברך" זה הוא ברובו תפילה למען הרופאים וצוותי ההצלה, וחלקו החותם כולל בקשה לרפואת חולי הקורונה ולהתמדת בריאותם של הבריאים. ראיון עם מחבר התפילה התקיים בתחילת חודש תשרי תשפ"א (חנני ברייטקופף, "הרב החרדי מסביון חיבר 'מי שבירך' לרופאים", אתר כיכר השבת, ד' בתשרי תשפ"א). הרב רוטנברג נשא תחילה תפילה זו בבית הכנסת הגדול בסביון, והיא עשתה רושם על המתפללים, ובכללם על הרופאים שנכחו במקום. בהמשך פנה הרב רוטנברג לרבנים הראשיים וביקש את הסכמתם לתפילה. מכתב הסכמה מאת הרב הראשי, הרב דוד לאו, נושא את התאריך ז' באב תש"פ, ומכתב ברכה מאת הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, נושא את התאריך כ"א באלול תש"פ.
במאמר הנזכר מופיעה סריקה של התפילה בצורה מעוצבת, ומול העמוד עם נוסח התפילה נאמר שהיא חוברה בידי הרב רוטנברג בברכתם של גדולי ישראל ובהכוונתם של הרבנים הראשיים לישראל. באשר למועד אמירת התפילה נזכר כי "נכון לאומרה בשבת בשעת קריאת התורה". נראה כי התפילה הופצה בצורה מעוצבת זו לאחר קבלת שתי ההסכמות. בערב ראש השנה נפגש הרב רוטנברג עם מנכ"ל בית החולים הדסה פרופ' זאב רוטשטיין, ונתן לו את התפילה בצורה ממוסגרת. פרופ' רוטשטיין הודה על היוזמה וציין כי יוזמות מעין אלו מחזקות את ידיהם בימים לא פשוטים אלו (שם).
תפילה זו אוזכרה ב"ידיעות אחרונות" בערב יום הכיפורים כתפילה ראויה שזכתה להמלצתם של הרבנים הראשיים (יעל פרידסון וקובי נחשוני, "היום המיוחד ביותר", ידיעות אחרונות, ט' בתשרי תשפ"א, 27 בספטמבר 2020, עמ' 3), וכן נזכרה בהקשר לחג הסוכות (אלי מנדלבאום וקובי נחשוני, "הרב הראשי בברכת הכהנים: 'הגיע הזמן שנפסיק לחפש אשמים ונחפש שלום בינינו'", אתר וינט, 5 באוקטובר 2020). בשני המאמרים הללו נאמר ש"היא נוסחה בתמיכת הרבנים", ואולם אין דברים אלו מדויקים, אלא היא נוסחה וזכתה לאחר מכן להסכמתם של הרבנים הראשיים. במאמר על התפילה שהתפרסם בד' במרחשוון תרפ"א מתוארת אמירתה בידי הרב רוטנברג במשרדו של מנהל מחוז ירושלים בשירותי בריאות כללית בהשתתפות אישים נוספים (יאיר טוקר, "מתפשטת יוזמת ה'מי שברך' לצוותי הרפואה", אתר כיכר השבת, ד' בחשוון תשפ"א). יצוין כי לא מן הנמנע שתפילתה של חכ"ל עזריה ניצבה לכאורה לנגד עיני הרב, לצד מקורות השראה אחרים, שכן ישנם היגדים אחדים שיש בהם משום דמיון.
תפילה לשמירה על הצוות הרפואי
מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב
הוא יברך את הרופאים והרופאות, האחים והאחיות,
וכל צוותי הרפואה, ושירותי החירום,
העובדים ללא ליאות,
מוסרים את נפשם,
ומטפלים בעמך ישראל
ובכל אזרחי מדינת ישראל.
הקדוש ברוך הוא ישמרם ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל נגע
ומחלה, וישלח ברכה והצלחה במעשה ידיהם.
יתן להם ה' אלוקינו עוז וגבורה, להצליח בדרכם ובמשימתם.
להאזין למכאובי החולים, לסבלם ולדאגתם, ולרפאם ברפואת הנפש
וברפואת הגוף.
ויקוים בהם הכתוב:
"וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" (מלאכי ג, כ)
וכל בית ישראל ירפאם ה' ברפואה שלימה, כִּי אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ רוֹפֵא
חוֹלֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. וכל הבריאים יתמיד בריאותם, ויוסיף להם
אורך ימים ושנות חיים.
ונאמר אמן.