את החצבים כבר ראיתי השבוע בשולי הדרך, הם שמחו אותי שמחה רבה. הם הזכירו לי את התקופה בה למדתי בכתה ג' והמורה למדה על שלהי דקייטא. סוף הקיץ. כשאני רואה חצבים אני רואה את עצמי כילדה קטנה, תמימה ומתרגשת. זה מה שהם עושים לי. אמנם עדין חם, אבל רוחות של סתיו כבר מורגשות בירושלים. אנשים חשים באוויר את בואו של ראש השנה וכולם מדברים על תשובה וסליחה.
מדברים הרבה, השאלה מה עושים.
האזנתי לרב באחת מתכניות הרדיו שהשווה את החזרה בתשובה ביום הדין למסוף הממוחשב של משטרת התנועה. כלומר, כשעוצר אותך שוטר בצד הדרך, את מוציאה את רישיון הנהיגה ואז השוטר לוקח אותו לבדיקה במסוף המשטרתי. שם הוא מגלה לך את מה שכבר שכחת מזמן, שלפני עשר שנים עברת בקו לבן ומתי קבלת קנס כזה או אחר. כהמלצה לתיקון המליץ הרב קודם כל לחזור בתשובה ולהתחרט על מצוות עשה שלא הספקנו לעשות. לפחות זה ימחק אותם מהמחשב של ה'.
אפרופו מצוות עשה. פנתה אלי חברה המכנה עצמה חילונית ובקשה לדעת איפה אפשר ללמוד את המצוות של החגים הבאים עלינו לטובה. 'אבל בלי שיחזירו אותי בתשובה' הדגישה בפני. 'בכל המקומות רוצים להחזיר אותי בתשובה. בעלי התשובה שהפכו להיות רבנים הם הכי גרועים, במיוחד יוצאי קיבוצים' כך שחה לי. כלומר, היא מעוניינת בידע, והיא תבחר מה לקיים ומה לא. לתשומת לב כל המחזירים בתשובה.
האם ה' הוא שוטר התנועה בכביש? האם הוא יזכור לנו עוונות מלפני שלושים וארבעים שנה? דברים שכבר שכחנו? אנא אנו באים?
אני תקווה מאד שלא. אני מצפה מהקב"ה שיהיה כמו אב רחום, המביט בנו בעין טובה ושוכחת.
כי אם לא, מה ההבדל בין הריבוינו של עולם לבני אדם?
יושב הגבר ומסביר לאשתו שהוא לא שוכח לה איך לפני זמן מה קרא לה והיא לא הגיבה. הוא נעלב על כך עד עומק נפשו. שכח כבר את כל הפעמים בהם קראה לו או התקשרה והוא בחר לא לענות. היא כבר שכחה. גם אם היא מבקשת סליחה, הוא לא מוחל. לא מוחל ולא שוכח. יושבת האשה ומזכירה לבעלה מה אמר לה ואיך דיבר אליה. הוא לא שם לב ובכלל לא מודע למה שהוא מוציא מהפה. כך הוא רגיל. השאלה האם היא מוכנה לשכוח ולסלוח.
בעוד אנו מתעוררים מוקדם לסליחות , שרים בהתלהבות 'חטאנו לפניך, רחם עלינו', היה כדאי שנאמץ קצת את מידותיו של הקב"ה ביחסים בין אדם לחברו, בין איש לאשתו, בין לבין. נלמד קצת למחול ולסלוח. זה מה שה' מצפה מאתנו, לא כן?
כי אם לא נעשה זאת, באיזו תואנה אנו באים אליו ומבקשים שיסלח?
בקצור, אם אנו לא מעוניינים שהקב"ה יתייחס אלינו כמו שוטר תנועה, כדאי שאנחנו לא נתנהג כך בין אחד לשני, ובכך נהווה דוגמא מעשית לריבונו של עולם. אם אנו נמחול ונסלח, נבקש סליחה ונעביר על מידותינו, נוכל לבוא מול מלך מלכי המלכים ולומר לו- כך ראה וקדש.
האם זה מסובך? האם זה קשה כל כך? כן. זה קשה ומסובך בגלל אותן מידות המוציאות את האדם מן העולם. הקנאה, הגאווה, הכבוד ועוד מידות גרועות ששכחנו שיש לנו. אולי באמת ראש השנה זה זמן מעולה לעשות קצת בדק בית ולהחליט שחזרה בתשובה זה לא סתם לימוד של ידע, לא שינון תפילות, אלא חריש עמוק בלב. אי אז יצמחו שם חצבים לבנים שירנינו את לבנו.