בשבתות אלו אנחנו קוראים בתורה על שיעבודם של בני ישראל ממצרים, ניסי ה' במצרים והיציאה במצרים. זיכרון אירועים אלו חשוב הוא כל כך משום שהוא מהווה את הבסיס הלאומי והאמוני של עם ישראל, ולכן מצוות רבות כל כך הם לזכר אירועים אלו, ממצוות יומיומיות ותמידיות כתפילין ומזוזה ועד מצוות מפורטות הנוגעות לקרבן הפסח הנאכל בליל הסדר. אבל ישנם גם מצוות נוספות שאנחנו מקיימים אותם והתורה כותבת שהם זכר ליציאת מצרים כמו האיסור לרמות במידות ומשקולות. רש"י מסביר שהסיבה לכך היא שה' הוציא אותנו ממצרים "על מנת כן", כלומר כל יציאת מצרים אין לה ערך אם עם ישראל מתנהג אחר כך ברמאות ובחוסר הגינות.
בויקרא י"ט נאמר: "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' א-לוהיכם". התורה כאן מצווה אותנו בצורה מיוחדת על אהבת הגר, למרות הציווי הכללי שנאמר עוד באותו הפרק "ואהבת לרעך כמוך", וכותב על כך הרמב"ם: "אהבת הגר שבא ונכנס תחת כנפי השכינה שתי מצות עשה אחת מפני שהוא בכלל ריעים ואחת מפני שהוא גר והתורה אמרה ואהבתם את הגר צוה על אהבת הגר כמו שצוה על אהבת עצמו שנאמר ואהבת את ה' אלהיך הקב"ה עצמו אוהב גרים שנאמר ואוהב גר". (הלכות דעות פרק ו' הלכה ד). ובגמרא בבא מציעא (נט, ב) נאמר שאהבת הגר יש בה 36 (!) מצוות.
בימים אלו מדינת ישראל הולכת לבחירות. ימים אלו מזמינים פילוג ומחלוקת בעם. אלו הם ימים שכל צד מנסה להסביר מדוע להצביע דווקא לו, ולא לצד השני. בתקופה הזו לא רק מסבירים מדוע דעותיי עדיפות אלא גם משתמשים באמצעים רטוריים, ציניים ותעמולתיים כדי לנגח את הדעות האחרות. גם בתוך הוויכוח וגם בתוך התעמולה יש לשים גבולות. יש דברים שהם מוסכמים על כלל החברה, כמו לדוגמא שאין להשתמש בזיכרון השואה על מנת ליצור תעמולה. ישנם סמלים לאומיים שאין לזלזל בהם על מנת ליצור תעמולה. וישנם גם אמירות גזעניות שאין להשתמש בהם כדי ליצור תעמולה.
השבוע נחצה גבול נוסף במדינת ישראל, מפלגה האמורה להיות דתית, ניצלה את הבמה של שידורי התעמולה כדי להכפיש ולזלזל בציבור העולים מחבר המדינות, ובמיוחד באלו מתוכם שהתגיירו או מועמדים לגיור. התשדיר של מפלגת ש"ס "כוכבית גיור של ביתנו" הוא מגעיל, פוגעני, מכפיש, מזלזל וחוצה גבולות של התנהגות ראויה.
התשדיר מעורר אצלי דחייה במפלגת ש"ס. התשדיר גורם לי להרגיש שאינני רוצה להתקרב לאנשים שמתייחסים לתהליך הכי משמעותי של התקרבות לתורה ולמצוות כתהליך אינסטנט שעוברים על ידי משלוח פקס. תהליך שמתחיל בחיפוש זהות, ממשיך לקורס אינטנסיבי בן שנה, שינוי אורחות חיים והתקרבות לה' מקבל משמעות כל כך מזלזלת בתשדיר של ש"ס.
התשדיר מטיל פסול ומום בכל כך הרבה גרי-צדק שהתגיירו על ידי בתי דין של הרבנות הראשית לישראל בראשות הרב הגאון שלמה משה עמאר שליט"א, וגם בראשותו של מורם ורבם של אנשי ש"ס מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א. האם ייתכן שדעתו של השר אריאל אטיאס שהמציאות כיום היא של גיורים פיקטיביים היא הקובעת, גם בניגוד לדעת מורם ורבם. האם ייתכן שאדם שהתגייר כדין ומורו ורבו חתם על תעודת הגיור שלו, צריך לחשוש מהוצאת לעז על ידי פוליטיקאי כאילו גיורו הוא לא תקף, רק כדי לגרוף מנדטים של שונאי רוסים ושל חרדים קיצוניים?!
בתשדיר זה ובתגובותיהם לתשדיר הם עברו על איסורי תורה רבים הקשורים לאהבת הגר והונאת הגר.
הכותב הינו חבר ארגון רבני בית הלל, מורה ורכז כיתת גיור הרצליה "עמי", אולפני גיור בתפיסה אישית.