ציצית שנפרמה שזירתו
ש: מה דין ציצית שנפרמה שזירתו?
ת: אותו חלק שנפרם נחשב כאינו, ועל פי זה נקבעת ההלכה. עיין שו"ע או"ח יא ג. לכן יש לתקן מיד לפני שהפרימה תמשיך. ואם נפרם באופן שפסול, יש להתיר לפני התיקון משום תעשה ולא מן העשוי. ביה"ל שם ד"ה והוא וכו' כדי עניבה. אבל אם הציציות הן כפול שמונה, אין פתיחת השזירה פוסלת שהרי עדיין שזור לשניים. שו"ע או"ח יא מ"ב יז. אבל יש לתקן שלא לעבור על בל תוסיף כי יש יותר משמונה חוטים. שם.
זמן כניסת שבת
ש: ראיתי שיש כמה שיטות לגבי כניסת השבת. כיצד נדע מה לבחור?
ת: לפי מנהג המקום (הווה עובדא אצל הגרי"ד בן הגרי"ז סולוביצ'יק מבריסק, שנולד לו בן בפניא דמעלי שבתא, בזמן כזה שלפי מנהג ירושלים הוא כבר שבת, וצריך לעשות את הברית בשב"ק, ואילו לפי השיטה של הרב מבריסק זה עדיין לא היה שבת, וצריך היה לדחות את הברית ליום ראשון. הגרי"ד שאל את אביו הגדול: מתי לעשות את הברית? ותגובתו של הגרי"ז היתה בהאי לישנא: מה זה בוער?... זה עוד לא בוער...! "ביום השמיני ימול בשר ערלתו", כשנתקרב ליום השמיני נדבר. הקב"ה עזר, ולקראת יום שישי נהייתה איזו סיבה רפואית שממילא היו צריכים לדחות את הברית לאחרי שב"ק. הבריסקר רב היה מאוד מרוצה, שמן השמים סיבבו שלא יצטרך לשנות מן המנהג של ירושלים עיה"ק. שיעורי משמר הלוי - ברכות עמ' קכח-קכט. ופעם אחת הגיע האדמו"ר מסטמאר לביקור בארץ. הוא היה נוהג כר"ת גם בקבלת שבת, כמו בחו"ל. כשהיו חוזרים מהתפילה בליל שבת, אחרי צאת הכוכבים - היה הרבי מסטמאר נוסע למקווה ברכבו. חכם צדקה חוצין והגר"מ אליהו הלכו אליו להוכיחו. חכם צדקה אמר שהוא מדבר בהגייה הספרדית, הוא ידבר והגר"מ אליהו יתרגם להגייה אשכנזית. אמר חכם צדקה להגר"מ אליהו: "תאמר לו: חילול שבת! סקילה"! חשב הג"ר אליהו: "מה? אני אעז להגיד לו כך, מה אעשה"? פנה הג"ר אליהו לרבי ואמר: "כבודו יודע, שישנן אנשים החושבים שהיום מתחיל מאמצע הלילה והלאה, כמו אצל הנוצרים. ואז מי שיטעה ויסע - יהא חייב מיתה בסקילה...". תמה הרבי: "האמנם?? עמי ארצות כל כך גדולים יש לכם פה? טוב, אני לא אסע בלילה, אסע רק בין השמשות". דורש טוב לעמו 66 - מ"צ).
ישו לפי הגר"י עמדין
ש: שמעתי שרבי יעקב עמדין משבח את אותו האיש יש"ו בכך שחיזק את היהדות ליהודים, ורק לגויים תיקן דת של ז' מצוות בני נח כדי להצילם מעבודה זרה?
ת: דבריו אינם מובנים. בספרים שלהם כתוב בפירוש שהתורה בוטלה גם עבורנו. וכן מוזכר בגמרא שבת קטז. והנצרות היא עבודה זרה ברמב"ם ובשו"ע. ר"י עמדין הוא גאון גדול אך דבריו אלה אינם מובנים והם דעת יחיד.
חתונה בין המצרים
ש: האם מותר לקבוע חתונה בין המצרים בתקווה שעד אז יבוא משיח?
ת: אנו מחכים למשיח כל יום, אך איננו יודעים מתי יבוא. עיין אגרת קידוש השם לרמב"ם.
מגן דוד
ש: מותר להיכנס לשירותים עם מגן דוד?
ת: כן. אין לו קדושה. זה סמל שלא מוזכר בתורה, במשנה, בגמרא ובהלכה וכן לא בספרי רזים. אלא התקבל יותר מאוחר.
מתקשר
ש: האם מתקשר עם מתים שנוגע ביין, יינו אסור כדין עובד עבודה זרה?
ת: לא. א. זה לא עבודה זרה אלא דורש אל המתים וכדומה. ב. הוא לא מזיד אלא מסוג מבולבל העוסק בהבל.
פרה אדומה
ש: שמעתי שנולדה באמריקה פרה אדומה. האם יש בזה הגיון ומה עושים במצב כזה?
ת: כן. לפעמים נולדות פרות חומות, אך אין זה נוגע לנו כי עוד לא הגיע הזמן לבנות בית המקדש, אלא רק אחרי הקמת מלכות ישראל ומחיית עמלק רמב"ם מלכים א א-ב (מעשה בחקלאי אחד שאמר לרבנו הרב צבי יהודה שנולדה לו פרה אדומה, ושאל אם יש לזה משמעות כל שהיא. השיב רבנו: "אכן, לפעמים נולדות פרות חומות", ולא התרגש. סיפר לו תלמיד אחר שבן דודו העולה לארץ, הגיע זה עתה לשדה התעופה, ומשם יבוא ישירות לשיעור. על אף שרבנו לא הכיר את אותו בן דוד, הוא התרגש מאוד, הפנה את כיסאו מול הדלת, כמו בעמדת המתנה, והמשיך ללמד. כל רבע שעה התעניין אם העולה כבר הגיע, וכך המתח עלה ועלה. לבסוף התבשר: הוא הגיע. רבנו קם, כמובן קמו איתו כל התלמידים, ניגש אליו, חיבק אותו, נישק אותו, בכה ובירך שהחיינו בשם ומלכות. כי היסוד הראשון הוא שקיבוץ גלויות הוא ימות המשיח. עיין רמב"ם מלכים יא א. שיחות הרב צבי יהודה - ארץ ישראל 369, 374 - מ"צ).
ברכה על סורגים
ש: האם מברכים על סורגים מדין עשיית מעקה?
ת: לא. מצוות מעקה זה רק על הגג, בסורגים זה מצוות לא תשים דמים בביתך, שזה לא מצות עשה אלא לאו ואין עליו ברכה.
ראה www.havabooks.co.il לקרוב ל5000 שו"ת סמס של הרב
ראה [הרב] אבינרפדיה לשיעורי הרב: http://shlomo-aviner.net/index
ובפייסבוק