לימוד הלכות חנוכה לפני הדלקה
ש: אסור ללמוד לפני הדלקת נרות חנוכה. האם מותר ללמוד הלכות חנוכה?
ת: לא. כי זה שמא ישכח, וגם בזה שמא ישכח. אלא אם כן יש תזכורת כגון חבר או צלצול שעון (וכן הגרי"י קניבסקי הסטייפלר אמר לבנו הגר"ח, שאם מעמיד שומר שיזכיר לו, אפשר ללמוד, וכן נהג. אורחות רבנו ג טז - מ"צ).
הדלקת נר חנוכה בימין הדלת
ש: אם טכנית אי אפשר להדליק נר חנוכה בשמאל הדלת, אפשר בימין?
ת: כן. זה בשמאל כדי להיות מסובב במצוות ואינו מעכב (וכן הגר"ח קניבסקי דברי שי"ח ה כה - מ"צ).
יוחנן כהן גדול
ש: אומרים בעל הנסים, בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול. מי היה כהן גדול - מתתיהו או יוחנן?
ת: מחלוקת (מגילה יא א. מגילת תענית. פירוש האשל נט א. רמב"ם מעשר ט א. רשב"ץ ג קלה. והגר"ח קנבסקי השיב: מתתיהו. ואמנם כתוב שיוחנן היה כהן גדול שמונים שנה, הסביר שזה לא אותו יוחנן אלא סבו. דברי שי"ח ה יג-יד - מ"צ).
צדקה מוסוויית
ש: אם יש אדם ישר שלא רוצה לקבל צדקה, אני יכול לתת לו הלוואה, ואחר כך לשכוח לבקש ממנו בחזרה?
ת: כן. זו גמרא מפורשת - כתובות סז ב.
ירידה במשקל
ש: האם זה נכון שדיאטה אינה מועילה בלי פעילות גופנית?
ת: לא נכון. אם אוכלים במידה, יורדים במשקל. אך לפעילות גופנית יש ערך עצמי.
ש: האם אפשר לרדת במשקל על ידי פעילות גופנית לבדה?
ת: לא אם אוכלים יותר מדי.
מערכת הבריאות
ש: האם אפשר לתת אמון במערכת הבריאות?
ת: בודאי. כמובן יתכן שתהיה טעות, אך כל מערכת מדעית מבקרת את עצמה כל הזמן. ועיין עולת ראיה ח"א עמ' שצ.
נישואי יעקב ולאה
ש: כאשר יעקב אבינו נשא את לאה, מי היה תחת החופה?
ת: כמובן לאה אמנו, פניה מכוסות ולכן לא הכיר. ויש אומרים שאנשי המקום ידעו את האמת ושתפו פעולה, ויש אומרים שניסו לרמוז לו. ב"ר (בראשית רבה ע - מ"צ).
סירוב לדון
ש: למה לפעמים הרב בתשובותיו מנמק ולפעמים מסרב לנמק ולדון?
ת: כי דיון נותן לגיטימציה מסויימת לדעה שאין לה מקום (באחד מביקוריו של הגר"א קוטלר בוילנא, הראה לו הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי איגרת שאלה ופלפול ארוך ששלח אליו רב פלוני, בענין הדלקת אור האלקטרי וכיבויו בשבת ויו"ט, והוסיף שהחליט בדעתו לא להשיב על האיגרת. הוא התענין ושאל: מדוע? הסביר לו הגרח"ע: "אם אשיבנו, והוא יחזור ויכתוב אלי שנית, ושוב אענה על דבריו, הרי כשתעלה אי פעם על הפרק שאלה זו יוכל האיש לטעון: 'קיימתי בנדון זה חליפת מכתבים עם הרב דוילנא, התפלפלנו אהדדי בכל צדדי השאלה, והכרעתי להיתר...'. לא כן אם לא אשיב כלל על דבריו, לא ירהיב כל כך להחזיק בדעתו, ולא יוכל להיתלות באילן..." אש התורה על הגר"א קוטלר ח"ב עמ' רמ-רמא.
והיתה שאלה שהסעירה את העולם היהודי בעת השואה, כאשר בכמה מדינות באירופה גזרו שלא לשחוט בהמות לפני שמרדימים תחילה את הבהמה, וזאת מחמת שהעלילו הגויים כאילו יש בזה 'צער בעלי חיים', וכל גדולי הדור שקלו וטרו מה עמדת ההלכה בענין זה. באותם ימים כתב הג"ר אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב תשובה גאונית בקשר לזה [שו"ת ארץ צבי ב לט], ושלח את התשובה להגאון מטשעבין ולא קיבל עליה מענה.
כעבור תקופה קצרה נפגשו, ושאל רבי אריה צבי את הטשעבינר, מדוע לא ענה על מכתבו. ענה לו הטשעבינר, שלמרות שהתשובה שכתב נפלאה והראיות עצומות, אינו מבין על סמך מה מתירים, וטענתו הייתה גאונית בפשטותה: הלא כשמרדימים בן אדם לצורך ניתוח, מחפשים מרדים מומחה בכדי שיבדוק את מצב החולה, האם אפשר להרדימו, וכמה חומר הרדמה לשים בכדי שלא יזיק ולא ימות חלילה, ואעפ"כ קורים רח"ל טעויות, ואילו כאן מדובר בבהמה שממילא עומדת לשחיטה, א"כ מי יבדוק את מינון ההרדמה, ואיך נדע אם לא נטרפה לפני השחיטה ואז יכשלו חלילה האוכלים באיסור אכילת טרפות. ומה שלא ענה למכתבו הוא משום שחשש שאם שלטונות פולין יראו שהרבנים דנים בדבר, ויש מתירין ויש אוסרין, יהיה להם מזה חיזוק לעשות את הגזרה, בטענה שזו מחלוקת, שכן יש מהרבנים שמתירים. לכן היה סבור שבסוגיה זו יפה השתיקה, ולא נזקק לנדון. שר התורה עמ' 284-283 - מ"צ).
הפרשת עיסה מתחלקת
ש: בגן עושים עיסה וכל ילדה לוקחת קצת עיסה הביתה, האם יש להפריש חלה?
ת: לא. ש"ך יו"ד שכח סק"א.
שבועה לא לעשות עבירה
ש: האם מותר לי להישבע שלא לעשות עבירה מסויימת כדי לחזק את עצמי?
ת: לקיים מצוה, כן, כי זה נדרי זירוזין. אבל לא לעשות עבירה, הרשב"א מתיר, והריטב"א אוסר כי מושבע ועומד מהר סיני, ולכן זו שבועת שוא. ועיין גם במשך חכמה שמות כ ז. לכן נקטו האחרונים שלא יישבע.
ראה www.havabooks.co.il לקרוב ל5000 שו"ת סמס של הרב
ראה [הרב] אבינרפדיה לשיעורי הרב: http://shlomo-aviner.net/index
ובפייסבוק