פרשת בשלח: המן והנקה

ההשוואה בין המן להנקה מאפשרת לנו לחשוב על יחסי הקב"ה ועם ישראל באנלוגיה שאנחנו ממעטים להשתמש בה אף שנדמה שיש בה להפרות את עולמנו הדתי: יחסי אם ובנה

חדשות כיפה תרצה קלמן 19/01/16 16:38 ט בשבט התשעו

פרשת בשלח: המן והנקה
shutterstock, צילום: shutterstock

"וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן ה' לָכֶם לְאָכְלָה" (שמות ט"ז,ט"ו) - סימני השאלה סביב המן אינם מקריים אלא מהווים מרכיב מרכזי במהותו שעל שמם הוא נקרא. הלחם הפלאי שמלווה את בני ישראל לאורך שנות ההליכה במדבר, אמנם מוזכר בפירוש בכתובים פעמים מעטות. אולם חשיבותו ביצירת המצב המיוחד של "אוכלי המן" החד פעמי והייחודי בהיסטוריה של עם ישראל אינה מוטלת בספק.

למרות זאת, אל הפסוקים המעטים שיש בהם נסיון להעביר משהו ממהותו הממשית של המן, מצטרפים מדרשי חז"ל, עם השוואה חוזרת לפלא מקביל: חלב אם. מבחינה טקסטואלית נעוצה ההשוואה בפסוק מפרשת בהעלותך, בעת שהתורה מתארת את נפלאות המן במקביל לתלונותיהם של בני ישראל על ה"לחם הקלוקל": " וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן". מדרשי חז"ל שונים (יומא ע"ה ע"א/ תוספתא סוטה ד', ג'/ ספרי במדבר פ"ט ועוד) מציגים רשימה של מקבילות מהותיות בין המן לחלב אם. שניהם בעלי טעמים מתחלפים, אינם גורמים נזקים בצריכת יתר, מתעכלים באיברים - כלומר עשויים להיאכל ולהזין בלי הפרשות רבות, ועוד.

מבט עומק אל אנלוגיה זו מאפשר להבחין ברבדים נוספים של דמיון בין מן לבין חלב אם- מזון ממשי שכל כולו נס. מחקרים עדכניים בנוגע להנקה הראו למשל כיצד חלב האם משתנה לפי צרכי התינוק כך שתינוק זערורי ותינוק בוגר יותר יקבלו מאותה האם חלב שונה גם אם תאכל את אותם המאכלים. כל אם מניקה מכירה מקרוב את נסיון המן "בלתי אל המן עינינו" אמנם בימינו מקררים ומקפיאים מאפשרים לעיתים לשמור להיום הבא ולעת מצוא חלק מנוזל הפלאים. אולם בעיקרו של דבר עדיין כל אם מניקה תולה מבטחה בקב"ה שיספק די מזון לילדיה, מבלי שיש לה יכולת לכמת או לראות את התהליך. שוב ושוב היא תולה מבטחה בקב"ה שכך יהיה גם מחר וחווה בגופה ממש את דברי משה "לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם" (דברים ח', ג').

קריאה הערה לדימוי זה בפרשיות התורה בהן מוזכר המן מאפשרת לנו להבין ברובד נוסף את התלות של עם ישראל בקב"ה בזמן ההתהלכות במדבר כתלותו של פעוט באימו, על מורכבויותיה. מורכבות היחסים של תינוק יונק עם השד המזין אותו אליהם התייחסה הפסיכולוגיה המודרנית מאירים באור נוסף את תלונות בני ישראל על המן. כך גם נוכל לדמות את תהליך הכניסה לארץ ישראל והפרידה מהמן לתהליך של גמילה מהנקה. כמו הילד היונק שימשיך לקבל את מאכליו מאימו, אך בלי שתילווה אליהם האינטימיות שבהנקה, כך עוברים ישראל לכלכלה התלויה בקב"ה באופן נסתר. התייחסות לכניסה לארץ כגמילה מהנקה מופיעה כבר בספרי (ספרי במדבר פרשה פ"ט) "מה הדד הזה תינוק מצטער בשעה שפורש ממנו כך היו ישראל מצטערים בשעה שפירשו מן המן..."

ההשוואה בין המן להנקה מאפשרת לנו לחשוב על יחסי הקב"ה ועם ישראל באנלוגיה שאנחנו ממעטים להשתמש בה אף שנדמה שיש בה להפרות את עולמנו הדתי: יחסי אם ובנה, שיש בהם היבטים ייחודיים של קירבה ואינטימיות כמו גם של התמסרות לצרכי חסר הישע שאי אפשר לצפות ממנו לתמורה. כפי שאנו יודעים ממכלול הדימויים שאנחנו משתמשים בהם בהקשר זה (למשל יחסי אב ובנו או מלך ועבדיו, שאנו רגילים אליהם במדרש ובתפילה), יכול כל דימוי נוסף להעשיר את עבודת ה' שלנו. הדבר נכון במיוחד ביחס לנשים ולאימהות שיכולות לקיים כך ''מבשרי אחזה אלו-ה", אך לא פחות מכך יכול להתעשר עולמם הדתי של גברים ושל נשים אחרות. שימוש כזה בדימוי של הנקה ביחסי הקב"ה ועם ישראל כבר נעשה על ידי ישעיהו (שיש בנבואותיו שלל דימויים נשיים הראויים לעיון) בפרק שאנו קוראים בכל שבת ראש חודש. דימוי ההנקה מאפשר לו לחדד את ייחודה של הנחמה שאנו מצפים לה, שיש בה נחמה, שמחה, התענגות, וסיפוק מיוחד: "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִשֹּׁד תַּנְחֻמֶיהָ לְמַעַן תָּמֹצּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶם מִזִּיז כְּבוֹדָהּ. כִּי כֹה אָמַר ה' הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף כְּבוֹד גּוֹיִם וִינַקְתֶּם עַל צַד תִּנָּשֵׂאוּ וְעַל בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ. כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם וּבִירוּשָׁלִַם תְּנֻחָמוּ" (ישעיהו סו, י-יג).

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן