אם ננסה לדמיין את העשורים האחרונים ללא דמותו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל נדמה לי שאין סיכוי שנצליח.
מרן הרב היה, ללא ספק, פוסק בעל שיעור קומה אדיר, ולא פחות מכך אמיץ, בעל ראייה רחבה מני ים ואהבת ישראל עמוקה וכל אלה סללו את דרכו למציאת פתרונות יצירתיים וגאוניים בתוך תחומו של עולם ההלכה על כל היקפו.
"משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע... ”, שלשלת המסירה המלווה את ישראל מאז מעמד הר סיני, לאורך כל הדורות, איבדה היום חוליה שערכה לא יסולא בפז. חוליה שעמדה בפני קשיים עצומים וצרכים אדירים ויכלה להם.
לימוד ההלכה נעשה מורכב. התפתחות העולם בכל התחומים יצר צורך בפסיקה מחודשת ומתחדשת. כדי לפסוק יש לתת את הדעת על מכלול היבטים וצרכים, טכנולוגיים ולא פחות מהם - אנושיים. הרב עסק בלימוד ובפסיקת הלכה ללא הרף. עיין וליבן, פסק וחידש. בחיבורים הלכתיים רחבי מבט ומגביהי עוף דאג שעולם ההלכה לעולם לא ייתפס כ"עולם שאינו מצליח לספק מענה הלכתי לכל צורך שעולה מן השטח".
עם ישראל שב לארצו, נלחם על קיומו ועל קיומה של המדינה שהקים בה. בין התוצאות הקשות של המלחמות הללו - חיילים שיצאו לשדה הקרב, הותירו בבית אישה (וילדים) ולא שבו, ואיש לא ידע מה עלה בגורלם. התרת עגונות היא פעולה שהאחריות הנדרשת לביצועה הרתיעה ומרתיעה רבים. חוששים שמא - ונמנעים, אך לא כך פועל מרן הרב. בכל תעוזתו וכוחו נרתם להתיר את העגונות ולאפשר להן להקים בתים חדשים בישראל.
מדינת ישראל קולטת עלייה. על שעריה מתדפקים יהודים מכל גלויות ישראל וביניהם יהודים שברקע שהם באים ממנו רב הנסתר על הנגלה וקליטתם - איננה פשוטה כלל וכלל. ושוב - הרב עובדיה יוסף מוצא את הדרכים הראויות לפתור את הקשיים ולסלול את הדרך ליהודים יקרים השבים לחיק האומה.
בכל אלה ובנושאים רבים אחרים, קשים וסבוכים, עסק מרן הרב. לילותיו עשה כימים, ומתוך הבנה עמוקה ועצומה של עומק תורתנו מצא את הדרכים הנכונות לפסוק, לעזור, להציל ולהעניק לעם ישראל כוח להמשיך הלאה.
תלמידיו המובהקים שזכו ללמוד תורה בפיו רבים לאין ספור, אך לא רק הם תלמידיו. עם ישראל כולו ציבור תלמידיו הוא. ציבור שאיבד היום מורה דרך ומורה הלכה מנהיג אוהב ומסור לעמו. והאבדה - מי יוכל להפנים היקפה ולהבין את גודל הכאב? מי?
תהי נשמתו הטהורה והזכה צרורה בצרור החיים.
הכותב הינו מזכ“ל תנועת הנוער הדתית-לאומית ”אריאל“