בחודשים האחרונים מתחילות להתהוות "יוזמות מקיר לקיר" המבקשות, כל אחת בתורה, לוודא ששנת השמיטה הקרובה לא "תתמסמס" (תמשיך להיות תת סעיף של דיני הכשרות ורלוונטית בעיקר לחקלאים), אלא תקבל את מקומה כשנה מכוננת בחברה הישראלית, הנותנת השראה לעיסוק בנושאים של צדק, כלכלה חברתית וסביבה.
"סוף חוב הכל טוב"
אחד מהנושאים מעוררי ההשראה ביותר בתחום השמיטה, הינו נושא שמיטת החובות (שלא מופיע בפרשתנו). משפחות רבות בישראל נתונות במעגל החובות, ולא רואות דרך לצאת ממנו. רעיון שמיטת הכספים יכול לתת השראה לפריסה אחרת של החובות בשנת השמיטה, של חיבור בין בעלי חוב לאנשים המעוניינים לקיים מוות שמיטת חובות ולעבודה מושכלת מול מוסדות המספקות שירותי יסוד, לשמיטת חלק של החוב, אל מול התחייבות של המשפחה להכנס לתהליך של הבראה כלכלית.
יעקב עזרא, יו"ר עמותת "והגדת-עזרה מגד" שהוקמה לזכרו של סמ"ר גד יצחק עזרא הי"ד שנפל חומת מגן, ניסה בשנת השמיטה הקודמת לקדם יוזמה לשמיטת כספים חלקית למשפחות אשר מתחייבות לעבור תהליך הבראה כלכלי משמעותי, ובכך לסייע להן לצאת אחת ולתמיד ממעגל החוב. הרצון שלנו, מסביר יעקב, הוא לפנות לגופים גדולים כגון עיריות או ספקי שירותים בסיסיים ולהציע להם את הרעיון של שמיטת חובות חלקית. כך, במקום "לא לראות לעולם את הכסף" ולנתק את המשפחה החייבת מהמים/חשמל, יזכו החברות להחזר של חלק מהחוב, ויסייעו למשפחה לצאת ממעגל החייבים. לצערנו, ממשיך עזרא, גם חברות התורמות לנושאים אלו ממש במסגרת האחריות התאגידית שלהם , לא "קפצו על המציאה" במידה רבה, בשל חוסר היכרות עם הנושא.יוזמה דומה של מכון התורה והארץ ופעמונים פונה דווקא אל ציבור שומרי המצוות כאשר הם מציעים להם את הזכות לקיים מצווה נדירה - שיש זכות לקיימה רק אחת ל7 שנים. הרעיון העומד מאחורי המיזם הוא כי אנשים פרטיים המעוניינים לקיים מצוות שמיטת כספים "ילוו" כספים לקרן נדיבי ארץ, המורכבת מאנשים פרטיים. עם סיום שנת השמיטה, ישמטו המלווים את החוב ויזכו בקיום המצווה הנ"ל. בכספים שיצטברו בקרן, ישתמשו הנאמנים שלה על מנת לסייע למשפחות במצוקה כלכלית - וכך זוכה השומט גם בקיום מצוות צדקה.
"יום המעשים הטובים" כל השנה
שורה אחרת של יוזמות, מקבלות השראה מן הרעיון של שמיטת העבודה המרכזית לטובת עיסוק במשהו אחר- בדגש על חיי רוח, קהילתיות וחיזוק המשפחה. יאיר טיקטין, ראש מכינת עמיחי, מציע לחברות להקדיש עיתים לתורה בשנה זו בצורה מסודרת, על חשבון שעות העבודה. דגש מיוחד הוא מציע לתת למסגרות שמחזקות גם את המשפחה, ומאפשרות לשומט בן ימינו לבלות יותר מ14 הדקות שמציגים הסקרים עם הילדים. ארגון "המשפחה במרכז" העוסק בתכנים אלו ממש (להזכיר לעובדים ולמעסיקים שאנחנו עובדים למען המשפחה ולא על מנת לא לפגוש אותה) מציעים לעסקים להשתמש בשנת השמיטה לקבלת תו "המשפחה במרכז" - שפירושו שהעובד יכול לצאת פעמיים בשבוע מהעבודה בשעות בהן הוא יכול להיות "הורה פעיל".
רעיונות נוספים קוראים לכל אחד מאיתנו להקדיש בשנה זו זמן קבוע להתנדבות, מתוך מחשבה כי מי שאין לו קרקע לשמוט צריך לשמוט מתוך ה"קרקע " של חייו - להלן מקור הפרנסה שלו, ולהעניק ממנו לטובת הכלל.
עצירה לצורך עלייה
מה שבטוח הוא ששנת השמיטה הקדומה אופיינה בעצירה קולקטיבית ממירוץ החיים. העצירה הזו, כפי שיעידו עובדי ההוראה הזוכים לה באופן רשמי, הינה שנה של טעינת מצברים כמו גם של בחינת הדרך. פרדי זינגר, מייסד ומנהל לשעבר של מדימופ, והיום יזם חברתי , מציע לקיים בשנת השמיטה, אם לא את העצירה המוחלטת, אז את החשיבה המחודשת על החזון והדרך - בכל הרמות- המקצועית והאישית.
ד"ר ג'רמי בנשטיין מנכ"ל מרכז השל לקיימות, לוקח את הנושא צעד קדימה - ומציע לבחון מחדש את השיטה הכלכלית כולה, תחת הכותרת "משנים את הש(מ)יטה. דגש מיוחד שם ג'רמי על תעשיית המזון , הנוגעת בלב הרעיון של שמיטה, ומציע לקיים חשיבה עמוקה לגבי הבטחת בטחון תזונתי לכל תושבי הארץ, מתוך התנהלות אחרת של הכלכלה הישראלית בתחום זה.
שמיטה ישראלית - מתאגדים יחדיו
ריבוי היוזמות בתחום השמיטה החברתית - סביבתית, הובילו להבנה כי יש כאן הזדמנות אמיתית לשינוי. מתוך כך , חברה יחדיו קבוצה של אנשי רוח, נציגים של ארגונים לשינוי חברתי ונציגי הגופים הלאומיים להובלת מהלך ארצי לקראת שנת השמיטה הקרובה, שתשים דגש על רעיונות הטמונים בשנת השמיטה שיכולים להוביל אותנו לחיות בחברה ראויה יותר.
עינט קרמר, ממובילות המהלך מסבירה כי "יצירת קואליציה רחבה של גופים המעוניינים לקדם תחום זה, לצד התעוררות מוקדמת מספיק ועבודה חינוכית נרחבת, יכולים להוביל לכך ששנת השמיטה תהפוך לשנת מצפן לחברה הישראלית כולה, של התגייסות לעשייה חיובית מחד, ובחינה מחודשת של דרכנו במגוון תחומי החיים מאידך".
להצטרפות לרעיון: einat@tevaivri.org.il