ביום השנה לפטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק המצוין היום (ג') טוען הרב חיים נבון כי האזכרה הצנועה המתקיימת על קברו של הרב קוק אינה לגנות המגזר הדתי לאומי - אלא דווקא שבח המעיד על סדר עדיפויות נכון.
"מסע פרסום נרחב קורא כבר כמה שנים לעלות לקברו של הרב קוק ביום פטירתו, שחל היום - ג' אלול. ברור שכוונתם של המארגנים היא לטובה. אך פה ושם אני שומע מעט קנאה: למה החרדים והספרדים מכבדים את גדולי התורה שלהם בהילולות ענק, ואנחנו לא?", תוהה הרב נבון בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו, ומוסיף לשאול "האם אנחנו אכן צריכים להעתיק את דפוסי הרוחניות החרדית? האם באמת איננו מכבדים מספיק את הרב קוק? הרי תורתו נלמדת באופן מאוד אינטנסיבי בכל המוסדות הסרוגים. מה היה הרב קוק מעדיף: שנלמד את תורתו או שנעלה לקברו?".
"חכמינו אמרו: "אין עושין נפשות [= מצבות מפוארות] לצדיקים; דבריהם הן הן זכרונן" (ירושלמי שקלים פ"ב). המסורת המקורית של חז"ל העדיפה מפגש עם דבריהם החיים של הצדיקים, על פני פולחן קבריהם", טוען הרב נבון, שמציין כי הוא "חושב שכבוד גדול הוא לרב קוק שעל קברו עורכים אזכרה צנועה, אך בתורתו עוסקים בכל מקום ואתר".
זו השנה השנייה בה מתקיימת עלייה מאורגנת של הציונות הדתית להר הזיתים, למקום קברו של הרב קוק, ביוזמת ח"כ אורי אריאל. בשנה שעברה עלו כעשרת אלפים איש, ביניהם הרב יעקב שפירא ראש ישיבת מרכז הרב, הרב חיים דרוקמן ראש ישיבות בני עקיבא, הרבנים מרדכי ועמיאל שטרנברג ראשי ישיבת הר המור, הרב זלמן מלמד ראש ישיבת בית אל, הרב צבי טאו נשיא ישיבת הר המור ורבנים נוספים.