רבה של ירושלים, הרב אריה שטרן, התייחס היום (ה') לפולמוס שהתעורר ב'כיפה' בעקבות מאמרו של הרב אילעי עופרן שרצה להתיר מגע בין הבעל לאשתו בעת הלידה ופסק כי עדיף להימנע מכך גם אם יש שיטות מסוימות שמקלות בעת הצורך.
הרב שטרן התייחס לטענתו של הרב עופרן שיש להבחין בין סוגי המגע וכי מגע שאינו בעל משמעות מינית לא נאסר וטוען כי הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה ובספר המצוות מצוה שנ"ג) פוסק בפירוש שיש איסור של מגע מהתורה וזהו איסור עצמי שאינו קשור לסוג המגע ולמה שהוא מוביל. הרב שטרן מציין כי אומנם הרמב"ן חולק שם על גדר האיסור אבל אף הוא סובר שיש במגע כזה איסור מדרבנן.
הרב שטרן מוסיף, כי חילוקי הדעות האלה באים לידי ביטוי גם בהלכות שולחן ערוך (יו"ד סי' קצה, סעיפים ט"ז - י"ז), שבעל השולחן ערוך, רבי יוסף קארו, אוסר כל נגיעה אפילו כשהאישה חולה, אך הרמ"א (רבי משה איסרליש, לפיו פוסקים בדרך כלל האשכנזים, נ.ל) מתיר כשאין מישהו אחר שיסייע לה. על פי מקורות אלו מסיק הרב שטרן שלפי הרמב"ם ומחבר השו"ע איסור המגע בין הבעל לאשתו חל גם אצל יולדת, אולם לפי הרמ"א אפשר אולי להקל בזה בשעת הצורך כשאין משהו אחר.
רבה של ירושלים דוחה גם את דבריו של הרב עופרן בנוגע למצבה הנפשי של היולדת וטוען כי זו גוזמא שאין לפסוק בגללה הלכה גורפת, "הרב עופרן מצטט בתוך דבריו את לשון הרמב"ם על מה שהתירו לעשות לאישה היולדת כדי שתתיישב דעתה. אכן כך היא ההלכה, ואולם מה לנו כי נאמר שכל אישה זקוקה למגע של בעלה שבלעדיו חלילה תיטרף דעתה. באופן רגיל בודאי די בנוכחות הבעל שיודע להגיד דברים מתאימים ומרגיעים ולא נראה שיש צורך אמיתי לעשות גם את הדברים האסורים ובודאי שלא כהלכה כללית וגורפת, ועל כגון זה כבר אמר קהלת: "עת לחבוק ועת לרחוק מחבק", מסכם הרב שטרן.