לפני כ-10 ימים אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת 'חוק הגיור' של ח"כ אלעזר שטרן, איש 'התנועה'. בואו ונחזיק טובה לסגן השר לשירותי הדת, הרב אלי בן דהן, שהודיע כי תמיכת 'הבית היהודי' מותנית בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל. הרב בן דהן, המכיר היטב את נבכי הגיור בישראל, בחר שלא להתעמת עם חוק המתיישב לכאורה עם מגמת 'השירות הפתוח לכל אזרח', דוגמת פתיחת איזורי רישום הנישואין. גם הכותרת התקשורתית "להפסיק של ההתבוללות" לא מאפשרת התנגדות עקרונית. עיקור או גימוד ההצעה יתבצעו כנראה בשלבים הבאים, ולדעתי עד כדי איפוס ההצעה המקורית.
גיור פרוץ לכל רוח
כמי שמתמצא יותר ממעט בנושא הגיור נחשוף כאן את המשמעות ואת אי הרלבנטיות של החוק במיתווה שהוגש. אציין על הסף כי אני בעד הקלות בגיור ככל שניתן; 'קבלות' באמתחתי, ועדיי עמי, על גישה מקילה (גם הלכתית), מתחשבת ומאירת פנים שנקטתי ב-15 שנות כהונתי במערך הגיור (4 כמנהל ו-11 כדיין). ועוד, בהזדמנויות רבות כתבתי בשבח ה'תחרות' וה'הפרטה' גם בשירותי הדת, וקבלתם ממקום שלבו חפץ. אינני מקבל את הטיעון שבי"ד לגיור הוא ערכאה שיפוטית ובתורת המשפט מקובל שאדם איננו בוחר את דייניו. למרות התואר 'בית-דין' לא מדובר בפורום המכריע בין שני צדדים. תפקידו הוא מעין 'ועדת קבלה' לעם ישראל, על פי קריטריונים הלכתיים. הגדרה זו גוררת גם אי יכולת בי"ד לבטל גיור שנערך בבי"ד ראוי אחר (ראו נספח שכתבתי למאמרו של הרב שרמן בתחומין ל"א).
למרות כל הנ"ל אני מתנגד נמרצות ל'חוק הגיור' נשוא דיוננו לפיו "רב עיר, לרבות רב אזורי ורב יישוב, רשאי להקים בי"ד" והוא נחשב לצורך הגיור "כראש הסניף המקומי של העדה הדתית" (פקודת ההמרה המנדטורית מקנה את אישור ההמרה ל'ראש העדה הדתית'). זה כל החוק! והוא פרוץ להשקפת עולמם של למעלה מאלף רבנים. ובאותיות מודגשות נזכיר נשכחות: כמה רבנים הודחו, וכמה מאכערים ישבו בכלא, על 'שלמוני גיור' (וראו עוד להלן על ההיבט הכספי הקשור למימוש הצעת החוק). חישבו על המהומה שתיגרם עקב הצורך בבדיקות-תוקף בדיעבד וחקירת כשרות גיוריהם ומעמדם ההלכתי של דוויזיית אלף המגיירים העצמאיים...
דרוש הרכב אחד ליברלי
הנה עיקר דבריי, והיא כל האמת הנסתרת מאחורי החוק; המלל התקשורתי המלווה את החוק מייצר תדמית של עומס כביכול, ולכן צריך לייסד הרכבי גיור רבים וזמינים. שקר הדבר! מסיימי אולפני גיור מגיעים לבתי הדין מיידית, ואדרבה, הרכבי דיינים יושבים חצי-בטלים, ממתינים לתיקים ואין! בשנת תשס"ו (2006) נעתר הרב עמאר למצג שוא דומה ("אלפי ממתינים...") והוסיף 10 דייני גיור. והתוצאה... כמות הגיורים השנתית פחתה.
אכן, ח"כ אלעזר שטרן יודע שאין עומס והוא אינו זקוק לבתי דין רבים. הוא מעוניין בשנים-שלשה הרכבים ליברליים שיגיירו לפי השקפת עולם הנקוטה בשוליים הרבניות לפיה אין צורך במעמד של 'קבלת מצוות', ודי בהצהרת אמונים לתורה ולעם בווריאציות שונות. לכשימצאו, ויימצאו בתוך האלף, כולם יזרמו להרכבים אלו, ומלאכת השאר תתייתר ברובה. זו מטרה אסטרטגית לגיטימית מבחינת האלוף (מיל.) שטרן אך צריך להניחה על השלחן ולא לעטפה בטיעוני סרק של הספק או ביורוקרטיה. בהקשר זה יש לומר שאין ממש בהבטחה כי ה'גיור המופרט' יהיה בפיקוח הרבנות ומערך הגיור. אין שום יכולת פיקוח על דייני גיור ובפרט כשמדובר בהיבטי חינוך, אמונה וצפיית פני עתיד. אפשר להקים בית דין קונסרבטיבי, או מודרן-אורתוקס, אך חייבים לקרוא לילד בשמו וליידע את מועמדי הגיור. מסופקני אם הם ינהרו לבית דין אשר גיוריו משוללי תוקף ע"י הרוב המכריע של רבני ישראל, גם מן הזרם הציוני והלאומי.
'לך בעקבות הכסף'
לא אוכל להימנע גם מהערות לוגיסטיות; כמי שמפעיל כיום בי"ד פרטי במסגרת מכון 'צומת' (למעוכבי גיור בשל 'רשעות' ועדת החריגים של משרד הפנים) אני מכיר היטב את העלויות הכרוכות בהפעלת בית דין, טבילות, בריתות וניהול משרדי. האם כל זה יהיה בהתנדבות, אליבא דח"כ שטרן? ושמא כל מועמד לגיור ישלם למגיירו (או למתווך) סכום אגרה קבוע (מכובד מאד, כדי להחזיק את הענין) ואולי תוספת להמרצה מתחת לשולחן? אני משער שח"כ שטרן בטוח שימצאו ארגונים אמריקאיים דתיים-ליברליים (קרן חדישה לישראל?) שיגלו ענין רב לשלם שכר לדיינים ליברליים ביד נדיבה. האם זה ראוי? עובר-בג"צ?
והצעה בפי, נתחיל ב'קטנה', בניסוי הפרטה מעבדתי. כיום מכהנים כ-10 הרכבים. אני משער שיש בהם הידועים כמקילים ומתחשבים יותר. אציע לפתחם ל'תחרות' ולאפשר לכל אולפן-גיור לבחור את ההרכב הרצוי לו. אני כבר רואה בעיני רוחי את מה שיתרחש...