הרב ישראל רוזן, ראש מכון "צומת", מתייחס לפולמוס סביב תוכנית הלימודים החדשה בתנ"ך וטוען כי הביקורת שנמתחה על המנהל לחינוך דתי נעוצה בעיקר בתכנים שהועלו והוסרו מאתר האינטרנט שהפעיל החמ"ד למורים - ולא בשל תוכנית הלימודים עצמה.
"כמדומה שעל התכנית לא היה שום ערעור, גם לא מצד רבני 'הקו' ולא מצד רבנים נודעים שמתחו בקורת נוקבת, הקצף יצא רק על אתר משרד החינוך, 'ללמוד וללמד', בו שובצו חמרי העשרה למורים, ללא זיקה ישירה לתכנית הלימודים, וללא מעורבות או אחריות של ועדת המקצוע. המעיינים מצאו, ובצדק, מאמרים פסולים ו'משפטי תועבה'", מציין הרב רוזן. לדבריו, "שטן המחלוקת ניער את האבק מפולמוס משכבר-הימים, על 'גובה הוראת אישי התנ"ך', והעלה אבק תקשורתי רם ונישא תוך השלכת בוץ אל עבר בית מדרש מסוים הנוטל אבהות גם על התואר 'תנ"ך בגובה העיניים'".
לדברי הרב רוזן "'מאמרי התועבה' שהציתו את בקורת הרבנים לא כללו שום 'תורות בגובה העיניים'. הויכוח הישן - אך האמיתי - נגרף לזירה התקשורתית ע"י רבני הקו הנוקדני, הדווקני, הקנאי, הבלתי-מכיל את האחר, ללא קשר ל'מאמרי ההעשרה' הפסולים לכולי עלמא. מי שהניף את חרב המחלוקת "איש ברעהו" תלה תניא בדלא תניא, ועתיד ליתן את הדין".
לגופה של גישה ללימוד התנ"ך, טוען הרב רוזן, שחיבר בעצמו ספרים העוסקים בהוראת תנ"ך באמצעות פירושי חז"ל, כי הוא "פוסל לחלוטין את זכותנו להושיב על ספת הפסיכולוג, או על ספסל הנאשמים, את משה ואהרן ושמואל, גדעון ושמשון ויפתח ועמיתיהם לספר הספרים. הרשות נתונה למתוח בקורת חינוכית אך ורק בהסתמכות על מדרש חז"ל או על היגד של פרשן קדמון הנמנה על גדולינו".
"שבעתיים מנועים אנו מלחטט בארחם ורבעם של אבירי התורה, בהשוואה לגיבורי הנ"ך", מוסיף הרב רוזן, "מדרגה תהומית מבדילה בין משה לאליהו, בין קורח לאחאב. ובכלל, אני מאמין כי הצמאון לדבקות בתנ"ך ימצא לא בניתוח ספרותי או פסיכולוגי אלא בתורת-עומק, הנטועה על אדני מדרשי חז"ל ועולמות הרמז והסוד".