צריך להזכיר כי מועצת הרבנות הראשית לישראל לדורותיה פסקה שגיוס בנות לצה"ל הוא אסור. פשוט לגמרי. כך פוסקים כל חכמי ישראל מאז קום המדינה. אמנון שפירא כותב כי "מאות רבנים תומכים בשירות בנות בצבא". מהיכרותי רבת השנים עם עולם הרבנות - אין מאות רבנים ולא עשרות רבנים שמתירים שירות צבאי של בנות. אין שום פוסק הלכה משמעותי שפסק כי גיוס בנות הוא מותר או רשות.
כל מה שיש זה אי אלו שמועות מפי מזכיר כזה או אחר בשם הרב גורן זצ"ל כאילו הוא התיר גיוס לכולם. הייתי מנכ"ל הרבנות הראשית עשר שנים ואין שום היתר של הרבנות הראשית. אין שום מכתב או מאמר הלכתי של הרב שלמה גורן זצוק"ל להתיר לבנות להתגייס לצבא כנגד דעת כל הפוסקים האחרים.
לפולמוס גיוס הבנות הדתיות בכיפה - לחצו כאן
דבר זה צריך להיות לפלא בעיני כל רואה. וכי הרב גורן היה חושש לומר את דברו בעוז. אם יש לו דעה הלכתית שיאמר אותה בעצמו ויכתוב לכולם את דעתו שמותר וינמק אותה. זה לא דרכו של פוסק גדול כמותו שיתחבא אחרי הגב של המזכיר שלו שיפרסם פסק הלכה כל כך משמעותי בשמו.
זה עיקר העיקרים. לפני כל דיון הלכתי - צריך לזכור את הכלל הזה. כל ראשי הישיבות וכל תלמידי החכמים הגדולים וכל לומדי התורה שעסקו בתורה בכל כוחם. וכל לומדי התורה אוהבי עם ישראל ולומדי התורה אוהבי ארץ ישראל כולם כאיש אחד בלב אחד אומרים שזה יותר נזק מתועלת. זה יותר אסור ממותר. למרות כל המעלות שנראה כאילו יש בשירות הצבאי תרומה לעם ישראל.
דעת הרמטכ"ל - שירות לאומי מועיל יותר משירות בנות בצבא
אני רוצה להזכיר בנושא זה את דברי רפול שהיה רב אלוף, הרמטכ"ל של צה"ל. רמטכ"ל נערץ ואהוב שאהב את צה"ל בכל כוחו. הוא אמר שכל בת שנמצאת בשרות לאומי עושה פי שלוש מכל בת בצבא. לכן אין שום צורך להרגיש פחות תורמת לעם ישראל כשבת הולכת לשרות לאומי.
אין ספק שבנות תורמות לצבא. אבל הן גם גורמות התרופפות המשמעת הצבאית. אוירה שהיא הפך המטרה של צהל. בסופו של חשבון הרווח של השירות מתקזז עם הנזק הגדול.
שירות צבאי של בנות - פגיעה מהותית בצניעות
עוד צריך לזכור בגלל הערבוב עם הבנות כל נושא הצניעות בצבא נמצא במקום גרוע. זאת הסיבה העיקרית שבגללה אסור לבנות לשרת בצבא. לא בגלל האיסור לשאת נשק בשעת צרה אלא בגלל האווירה הקשה והפתוחה שנמצאת בצבא בנושא מיניות ונשים. כל מי שהיה בצבא יכול להעיד שהאווירה בצבא לא מתאימה לבנות בכלל ולבת דתית בפרט. גם כשעוטפים את הצבא בלבוש של מדרשה זה עדיין לא מטהר את האווירה בצבא ולכן אסור לבת ללכת לצבא בכל עטיפה שהיא.
לא צריך להזכיר כמה הטרדות מיניות היו בצבא מצד קצינים בכירים שפגעו בבנות ופגעו בצבא. גם המפקדים הללו לא יצאו נקיים למרות כל תרומתם לצבא. הרב משה צבי נריה זצוק"ל שהקים את ישיבת כפר הרואה והיה ציוני ברמ"ח אבריו, ואוהבי ישראל הגדולים, אמר פעם בשידור ברדיו שגם אילו היה כתוב בתורה: "כי תצא למלחמה אתה ובנותיך" היינו היום אוסרים ללכת לצבא.
קראתי את הפרסום של אלומה כי חברת "טל כהנא, הערכה, מדידה ומחקר שוק" ביצעה "סקר מקצועי חיצוני" שגילה כי רוב הבנות הדתיות דווקא מתחזקות בצבא. לצערי האמירה הרווחת בעולם הסוקרים האומרת "תגיד לי מה התוצאה שאתה רוצה ואני כבר יסדר לך את תוצאות הסקר כבקשתך". כך זה נראה כאן.
אני מכהן כראש רשת אולפנות צביה שנים ארוכות. יש לרשת כמה אולפנות בכל הארץ. אני נמצא בקשר על כל ראשי האולפנות והתיכונים הדתיים. אנחנו בקשר עם עשרות בנות שהתגייסו לצבא, רובן הגדול נפגעות רוחנית וצניעותית מאוד עד כדי התדרדרות מוחלטת. לא שחלילה אני מטיל ספק באיכות הסקר, אלא להפך הסוקר כל כך מוצלח עד שהוא הצליח לבלבל את העובדות.
שירות צבאי של בנות - פגיעה בנשיות
לעצם העניין צריך לזכור כי לא כל אדם בעולם עושה את כל התפקידים. במיוחד בצבא זה ניכר ששם יש מודיעין ושריון ויש חיל אויר ואפסנאים וטבחים וכד' וכל אחד עושה את תפקידו וכך הצבא מנצח. וזה הכלל הוא ממש כמו גוף האדם שיש בו אברים שונים שפועלים בהרמוניה. ורק כשזה פועל בצורה זו - הגוף חי. אבל אם אבר אחד צומח על חשבון מקומו של השני - זה מחלת המחלות. כאשר לא כל אחד נמצא במקומו שיכול לתרום בו ומחפש את מקום השני - זה אנרכיה. אם אפסנאי ילך להניע את הטנק תהיה תקלה גדולה. ואם טנקיסט ילך לבשל יצא אוכל גרוע. כל אחד צריך להיות על מקומו.
במחקר שנערך בצבא התברר שהבנות הלוחמות בצבא נפגעות קשה הן ברוחן והן בבריאותם עד כדי נזקים קשים המקשים עליהם לתפקד כאמהות בהמשך חייהם. מקום האשה הוא להרבות חיים. על חוה נאמר כי היא הייתה אם כל חי. לכן היא לא שייכת למלחמות. שייכת רק לחיים. גם אם היא תעשה מלחמה - היא תעשה אותה גרוע. למה הדבר דומה? לגבר שינסה ללדת או להניק את בנו או להיות לו אומנת. התפקידים המחולקים בעולם הם לא פחיתות כבוד לאשה. הכבוד לא נמצא רק במדים והאושר לא נמצא רק באחיזת הנשק. יש אפשרויות יותר טובות להצליח בעולם מאשר בצבא.
חכמינו אמרו שנשק הוא לא כבוד ולא תכשיט ולכן לא יוצאים אתו בשבת. כל זה בגלל שיבואו ימים שבהם לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. ולכן כבר עכשיו לדעת חכמים זה לא תכשיט אלא הכרח. מנסים להרוג אותנו ולכן אנחנו נלחמים. לא בגלל שאנחנו מהללים ומשבחים את הצורך להרוג או להילחם. אין לנו ברירה.
הצלחה נשית אינה חיקוי הגבריות
לצערנו מנסים לחנך את הבנות ולומר להן שאם הן רוצות להצליח הן צריכות להיות כמו בנים. להתלבש כמותם להתנהג כמותם. לחקות אותם ולשכוח את המעלה שלהן כנשים. זה שקר ולא יצלח. הנשים תצלחנה לא כאשר הן תחקינה את הגברים. הם תצלחנה כאשר הן תהיינה נשים יותר נשיות ויותר איכותיות ויותר חיוניות. כאשר הן תעשינה את תפקידן נאמנה. כאשר הגברים יעשו את תפקידם נאמנה כך העולם יצליח כולו.
אני יודע שהדברים הללו לא ינעמו באוזניהן של כל ארגוני האנרכיסטים למיניהם שמנסים לשבור את המסגרות בעולם ולטשטש את הייחודיות של כל מגדר לעצמו. טשטוש בלבוש ובהתנהגות וגם בצבא שקצת עבר עליו הקלח. והם תמיד נשמעות אמיצות וחדשניות. שבירת המסגרות מביאה תועלת כשבונים במקומם מסגרות יותר אמיתיות. צריך לקדם את הנשים. צריך לבטל את הקלקול של חטא אדם הראשון שנאמר בו "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" צריך לתקן את העולם ולקדם את מקומם של הנשים, ברוך השם העולם בתהליך של תיקון.
את הכוחות הרוצים לתרום בנשים טוב להפנות למקום שצריך באמת. אשה יכולה לתרום מעצמה באופן עוצמתי ומלא אם תהיה קשובה לכישרונותיה שלה ותוציא אותם לעולם בשמחה ובקדושה. זה יכול להיות במוזיקה או בספרות, בציור ובשירה, בחסד ובנתינה, בחינוך והוראה, ובכל תחומי החיים שמתאימים באמת לנפש האשה. וכמובן שאין דבר גדול מלהביא חיים לעולם, אין דבר גדול מהקמת משפחה מלאה חיים, שלום ושמחה.
החייל והחוסן לחיי העולמים - אסור להתחכם נגד דעת תורה ולא להמציא היתרים דחוקים ומשונים כשאפשר לתרום לעם ישראל בדרך נאותה וכשרה, דרך השירות הלאומי. צריך לחזק ולרומם את השרות הלאומי כדי להביאו לשלמות-יתר, לחזק בו את הצניעות ולהגדיל בו את שעורי התורה.
הכותב הינו ראש רשת אולפנות ”צביה“, לשעבר מנכ“ל הרבנות הראשית לישראל