מה זה אומר להיות ציוני? זו שאלה גדולה שלכל אחד יש תשובה שונה ומשונה, כיצד צריך להראות התהליך שעובר על האדם שרוצה להגדיר את עצמו כאדם ציוני בעל שייכות עמוקה לעם והארץ, לשאלה זו יש לנו בראש תמונות רבות אבל כאשר נתבונן בפרשתנו על נח שלפני ואחרי התיבה אולי נצליח לקבל את התמונה.
נח שלפני התיבה זהו אדם שנמצא במציאות מאוד לא פשוטה. נכון הוא בעצמו צדיק ביחס לבני דורו אבל הארץ שמסביבו משחיתה את עצמה ומלאה בגזל ומרמה אבל נח לא לוקח אחריות לשנות את התמונה, גם שנח מקבל את הידיעה האלקית כי "קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ "נח לא מנסה לשנות את התמונה , לא מנסה כאברהם אבינו לדון עם רבש"ע האם יש סיכוי להצמיח גם מתוך מצב הסיבוך והקושי ישועה אלה הוא הולך ומבצעה את הצווי האלקי לבניית התיבה לטובת הצלת משפחתו ילדיו והחיות אותם האלקיים צווה להכניס לתיבה.
עד לשלב זה נכון הוא אדם טוב לעצמו ומשפחתו המקיים את צווי אלקיו אך לא לוקח אחריות על כלל החברה ,אך עם רגע הכניסה לתיבה מתחוללת מהמפכה, נח מתחיל לעבוד ללא הפסקה מתוך הבנה שיש לו אחריות מלאה על כל פרט מפרטי הבריאה , מספר התנחומא שנח "לא טעם טעם שינה.. כי צריך לזון את הבהמה ואת החיה ואת העופות ויש בהמה שאוכלת לשתי שעות בלילה ויש בהמה שאוכלת לשלשה" נח מבין שהם חייה מסוימת לא תקבל את מזונה וחס וחלילה תמות בתיבה אז העולם כולו יהיה חסר את אותה החיה, נח כבר לא נשאר באחריות האישית אלה הוא מבין שלכל פעולה או מחשבה יש השלכה ישירה על המציאות כולה.
ושמצליחים להתבונן על המהפך בתפיסה בעולמו של נח וסביבתו הקרובה מבינים את דבריו של הרב קוק שאומר "שנתקן העולם כולו ע"י גידול בע"ח והספקת מזונם בתוך התיבה" כי העולם עובר מהפכה ,העולם מפסיק להיות עולם של פרטים שכל אחד דואג לעצמו וסביבתו אלה עולם שמבין שיש לו אחריות אדירה על כל פרט מפרטי הבריאה , עולם שמבין שבמידה ולא נרגיז את אותה אחריות ונפספס את השעה אז ממש כמו נח שאיחר לתת לארי את מזונו וקיבל נשיכה שגרמה לצליעה כך גם אנחנו כיחידם וכחברה עם לא נדע לקחת את האחריות הנכונה על כלל צורכי החברה יכולים לצאת צולעים וחסרים בתוך התהליך הנפלאה שעובר על עמנו השב מגלות לגאולה.
כנח בזמנו כך עם ישראל בימינו, אלפיים שנה ישבנו בגולה שם כל אחד דאג לסביבתו הקרובה, ראינו מסביבנו לעיתים מציאות של שחיתות ומריבה אבל אמרנו ובצדק זה לא קשור לעולמנו שלנו אנחנו רק צריכים לדאוג שלא נטבע, אבל עם כניסתנו לתיבת הגאולה אותם ספינות עולים שמביאות את עמנו בדרך לא דרך מכל קצוות תבל לארצנו הקדושה אנו מבינים שהמציאות משתנה ,אנו מבינים שכעת מחובתנו להתבונן בהסתכלות יותר רחבה ומתוך לקיחת אחריות עמוקה לפתח כל פרט ופרט מפרטי החיים בדור הגאולה.
ורק עם נצליח להרגיש כנח בתיבה שמבין שבמידה ואם הוא לא ידאג לאותה החיה אז אותה החיה תמחק מעל פניי האדמה, כך גם נרגיש אנו לגבי כל שלב ומדרגה בחיי עמנו הנפלאה שעל כל אחד ואחת מאיתנו מוטלת האחריות המלאה לקדם ולפתח כי בידנו הדבר לפתח את עולמנו ומדינתנו למקום מיוחד ונפלא.
הכותב הינו ראש מחלקת הדרכה בתנועת ”בני עקיבא“