אמנם מנהג כמה מהחסידים לא ללמוד תורה בליל חג המולד כדי לא לתת קיום לאותו האיש, וכך סיפר הרבי האחרון מליובאוויטש בשם חותנו, הרבי הריי"צ, כי אביו נהג לשחק שחמט בליל 'ניתל' (שיחת הרבי פ' וישב א' חנוכה תש"נ). כך גם נהג הרבי האחרון עד חצות (עיין "שערי הלכה ומנהג" ח"ג עמ' סד-סו). ויש תמונה מפורסמת של הרבי מליובאוויטש וחותנו, הרבי הריי"צ, משחקים שחמט ב'ניטל נכט'.
עוד מסופר בספר "עדות ביוסף" (עמ' רפד) שבליל שבת קודש שחל ב'ניתל' לא אמר הרבי מסטמאר דברי תורה ב'טיש', ורק כשהלך לביתו אמר חידוש ששמע מהאדמו"ר מבעלז על הפסוק (תהלים צב, י) "כי הנה אויביך ד' כי הנה אויביך יאבדו" - שהרשעים נידונים באותה מידה שהם פגעו בעם ישראל.
אך וודאי שמנהגנו הוא ללמוד תורה. יש אומרים שהסיבה שלא למדו תורה ב'ניתל נכט' היא משום שבלילה הזה הנוצרים היו מתלהבים והורגים יהודים בפוגרומים, ובמקום ללמוד תורה היהודים היו צריכים לעמוד על המשמר ("טעמי המנהגים" עמ' תק), אך כיום ב"ה הם לא עושים דברים כאלה ואנו יכולים ללמוד תורה.
אגב, מסופר בספר "שיח שרפי קודש" (עמ' 192) שכשהרבי האחרון מליובאוויטש ישב שבעה ביקר אצלו הרבי מסטמאר, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, ושאל: "מדוע אנו קובעים את תאריך ליל 'ניתל', על מנת לא ללמוד תורה באותו זמן, על פי הלוח שלהם ולא ע"פ הלוח העברי? ענה הרבי מליובאוויטש: "הטעם שאין לומדים ב'ניתל' הוא כדי לא להוסיף חיות באותו האיש ובהולכים בשיטתו, וכיון שיום אידם הוא על פי הלוח שלהם, גם הזהירות שלא להוסיף חיות היא באותו הזמן שהם חוגגים". ע"פ זה נראה לומר שבכל מדינה יש להיזהר בזה בליל אידם הנהוג במדינה זו בזמן הזה. ברוב המקומות נקבע יום אידם ל-25 בדצמבר ולכן יש הנזהרים ביום זה, ואילו במקומות שבהם חוגגים יום אידם ביום אחר (ולדוגמא: ב-6 בינואר), יש להזהר באותו יום.
אך כמו שאמרנו אנו משתדלים ללמוד תורה כבכל יום. כתב הג"ר משה שטרנבך: "לא שמענו איסור זה, אלא הוא מנהג אצל החסידים" (שו"ת "תשובות והנהגות" א, תקנ). ה"חזון איש" אמר שאסור לבטל מלמוד בלילה זה והקפיד על הנוהגים שלא ללמוד. מכל מקום ה"סטייפלער" לא רצה ללמוד מתוך ספר משום שיש בזה חילול השם, כיוון שהחסידים מסתכלים על מי שלומד כעובר עבירה. הוא סיפר שפעם בא חסיד לשאול אותו שאלה ב'ניתל' וראהו לומד ותמה עליו. סגר ה"סטייפלער" את הספר והתנצל בפניו שלא ידע שזה היום. על כן, מנהגו היה ללמוד בעל פה שמא יכנס חסיד ("ארחות רבנו" ח"א עמ' קצג). הג"ר עובדיה יוסף כתב שאין מנהג כזה בעדות המזרח (שו"ת "יביע אומר" ח"ז יו"ד כ). כמו כן מסר הרבי מליובאוויטש שבארץ ישראל אין נוהגים בזה כלל, על אף שנראה שכן נהגו ("שערי הלכה ומנהג" עמ' סז).
וראינו בס' גם אני אודך (עמ' קסד), שנשאל הג"ר יוסף ליברמן בעל 'משנת יוסף' ע"י הג"ר גמליאל הכהן רבינוביץ: בבעלז ידוע שאמר האדמו"ר תורת בניטל, והטעים, שהתורה שלו זה תפילה על כלל ישראל, ע"כ. האם מותר בניטל גם לרשום התורה שאומר האדמו"ר, או לא? והטעם? והשיב הג"ר ליברמן: בספר מהר"א רשומים התורות שאמר בפ' שמות וארא בא, שבהם יכול לחול ניטל וזה רשמו החסידים בידיעתו, ש"מ, ומסתבר שאם חל ניטל במוצ"ש שלא רשמו אז, וכשחל בליל שבת א"כ במוצ"ש כבר לא ניטל.