הרב דב ליאור (י"א חשון תרצ"ד, 30 באוקטובר 1933) הוא רבה של קרית ארבע -חברון וראש ישיבת ההסדר בעיר. הוא נולד בירוסלב ולאחר תלאות ניצל משואת הנאצים ועלה לישראל. את לימודיו החל בישיבת כפר הרא"ה ולאחר מכן בישיבת ”מרכז הרב“, שם התקרב מאוד לרב צבי יהודה קוק. בעבר כיהן כרבה של כפר הרא"ה וכאב בית הדין הרבני בבאר שבע וכמו כן היה מכותבי מבחני ההסמכה לרבנות. כיום, בנוסף לתפקידיו בקריית ארבע, מכהן הרב כנשיא ישיבת ההסדר שבי שומרון וחבר ועד רבני מפלגת "תקומה".
 |
|
(צילום: יחצ)
|
• בילדותו למד בבית ספר רוסי בקזחסטן
• סיפר פעם ואמר: "בשנות המלחמה התגלגלנו ברוסיה הסובייטית, והיה לנו מעמד של פליטים פולניים. היינו בכמה מקומות ברוסיה: בכל פעם שהחזית הגרמנית התקרבה לתוך רוסיה הרוסים העבירו אותנו לעומק המדינה, כי חשדו שאנחנו מלשינים או מרגלים. במסגרת הטלטולים הללו העבירו אותנו למערב סיביר, לוולגה ולקזחסטן. שנות המלחמה, מת"ש עד תש"ה, היו שנים קשות, ואנחנו סבלנו רעב, פשוטו כמשמעו, למעלה מחמש שנים. מי שלא סבל רעב לא יבין מה זה. ההורים שלי נפטרו בגלל המחלות והרעב"
• הוריו היו חסידי בעלז - רוזה ומשה. הוא התייתם בגיל 10 וגדל בבית יתומים, עליו סיפר: ”המחנכת בבית הילדים הייתה אישה נוצרייה. בבוקר היא הייתה מקימה את כל הילדים ומכריחה אותם להצטלב ולהשתחוות לאותו האיש. אני התחכמתי, ובכל בוקר באותו הזמן הייתי הולך לשירותים, ככה לא הרגישו שאני מתחמק מלהשתחוות“
• עלה לארץ בספינת המעפילים ”אקסודוס“. כשזאת נתפסה, עלה שוב בספינה "נגבה", שבועות ספורים לפני קום המדינה
• הפעם הראשונה שעלה לירושלים הייתה לביתו של פרופ' ישעיהו לייבוביץ'. אורי, בנו של לייבוביץ', למד עם הרב ליאור בישיבה בכפר הרא“ה והזמינו לביתו. את הדרך לירושלים הם עשו בטרמפים
• פרק הגמרא הראשון שלמד הרב ליאור היה 'חזקת הבתים' במסכת בבא בתרא
• שני אחי הרב שנפטרו, היו האחד קיבוצניק של השומר הצעיר והשני חסיד בעלז
• כשלמד ב“מרכז הרב“ היה נוהג שלא לצאת ל“בין הזמנים“ ולהישאר ללמוד בישיבה
• בישיבה היה חברותא של פרופ' נחום רקובר
• במבחני הדיינות נבחן על ידי הרב אלישיב. מי שחתם על ההסמכה היה הרב אונטרמן שהוסיף וכתב "הנ"ל ראוי לשבת בבי"ד הגדול לערעורים של הרבנות"
• הרב ליאור מורה לברך על שוקולד חום ברכת בורא פרי העץ
• כשלמד ב“מרכז הרב“, ארז את חפציו לעבור לישיבת סלובדקה החרדית. מי שעצר בעדו ושכנע אותו להישאר היה הרב אברום שפירא
• התגייס ליחידה קרבית בצה"ל ולאחר חודש עזב בהוראת הרב צבי יהודה, לטובת החלפת הרב שאול ישראלי ברבנות בכפר הרא"ה
• בעקבות בקשה אישית מהרב גורן בשנת תשל"ח, התמודד על משרת רב העיר ירושלים מול הרב בצלאל ז'ולטי - אך לא זכה בתפקיד. הרב קיבל 25 קולות לעומת 37 קולות בהן זכה הרב ז'ולטי
• דרכו ההלכתית נסמכת בעיקר על "ערוך השולחן" והמהרש"ם והוא עוסק רבות בתורת הנצי"ב מוולז'ין
• לובש ציצית עם פתיל תכלת
• דובר רוסית ואידיש. עברית הוא למד רק בגיל 10
• על הליכה למקובלים אמר: "זכיתי ללמוד אצל הרב צבי יהודה, והוא אף פעם לא אמר לנו ללכת בדרך כזו. יש לנו תורה. פעם הייתה נבואה בעם ישראל. היום כשאין, יש לנו תורה שבנגלה ולפיה מתנהגים. כך צריך להנהיג את עם ישראל, לא על-פי כל מיני הדרכות מיסטיות שאנחנו לא מכירים, גם כשהן לא נוגדות את ההלכה. על סמך מה אדם מוגדר 'מקובל'? אם היותו של אדם מקובל לא נקבעה על-פי עיתונים שמספרים עליו סיפורי מופתים, אלא נבדקה על-ידי אנשים גדולים, יש מקום להתייחס לזה“
• מתלמדיו המוכרים: הרב יהושע שמידט, ראש ישיבת שבי שומרון, זאב חבר (זמביש) ובני קצובר
• מתיר הורדות בלתי חוקיות מהאינטרנט, אולם רק לשימוש אישי ולא מסחרי
• בעל עמוד פייסבוק פעיל אותו מנהלים תלמידיו
• הרב עצמו מעולם לא נכנס לפייסבוק והוא אינו גולש באינטרנט
• שם משפחתו המקורי הוא 'לינבנד'
• עם אשתו הראשונה בִּתיה ז"ל, שעסקה בצילום, התחתן ב-ט' באדר תש"ב. את השניים שידך הרב משה לוינגר
• מי שערך את חופת הרב היה הרב נתן רענן ואת שבע הברכות ברך הרב צבי יהודה
• ביתה ז"ל נפטרה ממחלת הסרטן והרב התחתן בשנית עם אסתר, אלמנתו של הרב אפרים שחור
• על מנת להחזיק את הבית כלכלית בהיותו אברך, היה מעביר, בין השאר, לילות סדר בצבא. על כך קיבל 50 לירות
• לרב ולאשתו 11 ילדים מנישואיהם הראשונים. שישה לרב וחמישה לרבנית
• אשתו אסתר עוסקת בהוראה והייתה בעבר ממקימי גרעין ישיבת הר עציון בשליחות הרב יהודה עמיטל
• כשהגיע לקריית ארבע היה קונה את בגדיו מחייט ערבי מקומי
• בנה מרפסת שתשמש מקום לקייטנות הקיץ הנערכות לנכדים בבית הרב
• על לימוד תורה לנשים אמר: "אין ספק שאישה צריכה היום ללמוד תורה. יש מרחבים גדולים של תורה שהיא יכולה ללמוד. הלכות שנוגעות אליה ישירות: שבת, מועדים, כשרות ועוד. אמונה ודאי שהיא צריכה ללמוד, מקרא ודאי שהיא צריכה ללמוד. לא שאישה לא יכולה להבין פלפולים בגמרא - ודאי שיש לה שכל, בנותיו של רש"י אמרו שיעורים בפני בעלי התוספות. יש יחידות סגולה, אבל לציבור הרחב זה לא שייך. התורה לא ציוותה אותן, ולפי עניות דעתי זה לא מתאים לתכונה של נשים לעמול ולהבין תוספות עם ר' עקיבא אייגר. אם חז"ל אמרו שלא ללמד נשים תורה, סימן שהם ידעו שזו לא תכונה שתואמת את כוחות הנפש של האישה. להתחכם נגד הטבע, זה לא הגיוני"
• התנגד לרבנים שהורו שלא לומר הלל ביום העצמאות בעקבות תכנית ההתנתקות, בטענה כי מדינת ישראל קדושה מצד עצמה, ללא קשר למעשי מנהיגיה
• בשנות ה-90 יצאו שניים מישיבתו לשליחות חינוכית בקזחסטאן. על פי בקשת הרב הם נסעו לחפש את קבר אמו, אולם כשהגיעו גילו כי הוא כבר אינו קיים שם
• בבריחתו מהנאצים בהיותו ילד עבר תאונת דרכים קשה וכך סיפר: "בשל המרחק העצום שכרנו משאית ועליה עלו יהודים רבים שגורשו איתנו. נהג המשאית היה שיכור, והנסיעה הזאת הסתיימה בהתנגשות בעמוד טלגרף וגרמה לנו לעוף מהמשאית. את עצמי אני זוכר נוחת ליד הגלגל האחורי עם שבר בכתף. עד היום בולטת לי כתף אחת מעבר לשנייה. למזלנו, מאותם כוחות סובייטים שחלפו מולנו מערבה, היו גם חיילים יהודים. כמה מהם עצרו והושיטו לנו טיפול ראשוני"
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il