בעיטה בשבת תענוג

חברי היקר א':

היי חברי היקר! לאן אתה נוסע? לא יודע אני נוסע... העיקר לנסוע, לא משנה לאן, לא חשוב לאן.

לא חשוב לאן? אם תטעה בדרך? אין דרך, כך שאני בחיים לא יוכל לטעות!

חברי היקר ב':

היה זה יום שבת רגילה, כרגיל יש משחק בין הפועל למכבי, כמובן אני לא מסתכל, אני דתי, אבל תמיד אחרי הצהריים שהשבת קצת "מתקררת", אני פוגש את חברי ב' היקר, הוא כמובן חילוני.

"כמה כמה הפועל- מכבי?" שאלתי בסקרנות... "שתיים אחת להפועל" אמר לי, מי הבקיע? באיזה דקה? הלה אמר לי בפירוש הכול, המשכנו והמשכנו לדבר, ככה דיברנו עד ששמתי לב שיצאו כבר שלושה כוכבים, נפרדנו ורצתי לגרש את השבת כמה שיותר מהר, הרי עוד מעט יש שידור חוזר.

בשבת הבאה אני ואבא שלי שכרנו חדר ליד המגרש והלכנו ברגל כדי לראות את המשחק רק כדי לא לחלל את השבת..

בתוך התרבות הישראלית, יש בין השאר את ה"כדורגל", רק מה? שאין לתרבות דרך, לאן פנינו? לא יודעים, העיקר שיש תרבות, אבל מה המטרה? לא יודעים, העיקר שנהנים.

ברצוני להתייחס לנושא השבת ומתוך כך לאווירה שלה, ולחילולה בכדורגל בשבת.

הרבה לא יודעים אבל השבת היא לא יום מנוחה חד משמעי! כן שמעתם טוב אני אחזור עוד הפעם, השבת היא לא יום מנוחה נקודה. ולא כל אחד יחשוב איך לחגוג את השבת, לא "כל אחד והשבת שלו" כמו שלא "כל אחד והדגל שלו", כמו שלא "כל אחד והלאום שלו", השבת היא יום לאומי לעם ישראל, יום של קדושה.

ולמה אני מתכוון שאני אומר את זה.

האדם הוא עובד כל השבוע, רץ הולך חוזר, נוסע בחיים, אבל לאן הוא נוסע? מה כל המטרה? אם הוא כל השבוע עובד, מתי הוא חי? למה הוא חי? למה הוא עובד? כדי לאכול ולמה לאכל? כדי לחיות? ולמה לחיות? כדי לעבוד... וחוזר הגלגל.

לאדם שאין לו תכלית לחיים, אין לו ערך לחיים ואין לו שום משמעות בחיים, הוא לא צריך את השבת, והוא גם לא צריך חגים ולא ראש השנה ולא חשבון נפש ולא תאריכים בכלל (אבל זה לפעם אחרת), אין הבדל בין אתמול היום ומחר, אין לאן ללכת, השבת מביאה את האדם לעצור ולחשוב על עצמו, מאין הוא בא ולאן הוא הולך, משמעות בחיים, נשמה בחיים, מה יש לנשמה שלנו להגיד, איזה קצת עומק יש בכל החיים האלה, לאיזה מטרה אני נמצא במרדף כל החיים האלה? צריך לתת לכל המרדף הזה של כל השבוע לשקוע ולקדושה שבי, לנשמה שבי, להתגלות אחרי שחנקתי אותה כל השבוע, ובשבת, שיש לך בבית נרות דולקים, קדושת השבת אופפת באוויר, כל המשפחה בבגדי לבן חגיגיים, כולם ביחד שמחים, סעודת שבת מתובל בשירי בית אבא מסולסלים, דברי תורה ובאים לבית הכנסת, שיעורי תורה קבלת שבת, אז אתה נותן לכל מה שעשית בכל השבוע טעם, אתה נותן לשבת משמעות אחרת, של עונג קדוש, רוחניות, הקשבה פנימית לנשמה שלך.

ואז, כיוון שיש לכל מה שאני פועל בעולם, מה שאני עושה בכל השבוע, את המשמעות שלה, את הנשמה שלה, שהיא מתגלה בשבת, אזי התדלוק הרוחני שלנו לכל השבוע הוא מתמלא, אפוא, בשבת.

אבל, אם יש אוירה של כדורגל בשבת אולי לא עשית מלאכה, אבל אתה "חיללת את השבת", לא נתת לה את המשמעות האמתית שלה, חנקת אותה וגירשת אותה, נתת אוירה של חול, אז זה עוד יום רגיל אצלך עם אלמנטים של חוקים מעיקים שלא נותנים לך לראות טלוויזיה, ולנסוע בשבת, אבל חוץ מזה, אין הבדל בין יום חול לבין יום השבת, אין הבדל בינך לבין חילוני, אותו דבר שניכם חנקתם לכם את הנשמה במקום לגלות אותה בשבת ובחיים.

ה"מנוחה בשבת" היא מנוחה למרדפים האינסופיים ונחת לנשמה שלנו, "מנוחה וקדושה לעמך נתת... מנוחת אמת ואמונה שלום ושלווה והשקט ובבטח, מנוחה שלימה שאתה הוא רוצה בה" מנוחה של קדושה מנוחה של אמת של נשמה לא של כדורגל.

הכותב הוא מרבני דרך אמונה