|
לא לזנוח את ידיעת התורה מצות תלמוד תורה שני עמודים לה: ידיעת התורה והעיסוק בה. משמעותו של ערך ידיעת התורה - מובנת מאליה, ואילו העיסוק בתורה כעניין לעצמו הוא בעל משמעות כפולה: הן מצד עצם העיסוק הטהור, והן מצד הדבקות בהיגיון הא-להי, התלויה בהבנה מעמיקה של התורה. עמוד ידיעת התורה בא לידי ביטוי בציווי 'ושיננתם', אותו דרשו חכמים כצו המורה שיהיו דברי תורה משוננים בפיך. עמוד עסק התורה בא לידי ביטוי בנוסח ברכת התורה: 'לעסוק בדברי תורה'. אילו משני העמודים מעמיד לימוד הדף היומי? עקרונית, הוא עשוי להעמיד את שני העמודים גם יחד, אולם מעשית, אף שמדובר בלימוד מהיר, שאמור להביא לידי ידע מקיף, לימוד הדף היומי ממלא דוקא את התפקיד של עיסוק בדברי תורה, ולאו דוקא זה במובן של העמקה בהגיונה של תורה, אלא במובן של עצם העיסוק בענייניה הטהורים של התורה. דרך כלל, הלומד המצוי אינו מפיק מלימוד הדף היומי את ערך ידיעת התורה, שכן כדי לדעת את התורה מתוך לימוד רציף של כל הש"ס דף על דף, יש לחזור שוב ושוב על הנלמד ולשננו. האם כך נוהגים לומדי הדף היומי? מחזור הלימוד של הדף היומי הוא ארוך, יותר משבע שנים, כך שלא ניתן לראות את הלימוד של המחזור החדש כחזרה ושינון של מה שנלמד במחזור הקודם, ורק יחידים ומיוחדים דואגים לחזור על הדף ולשננו (לבד מאלה שכו להיות מבין מלמדי שיעורי הדף היומי, הם מכינים אותו כדבעי לפני השיעור, וחוזרים עליו בזמן השיעור, ויש שאף מלמדים את אותו דף יותר מפעם אחת). נמצא, כי ערכו הגדול של לימוד הדף היומי עבור הרוב הוא ערך של עיסוק בדברי תורה. מובן, כי זהו ערך אשר לא יסולא בפז, אך אין להחליף בינו בין ערך ידיעת התורה. מעתה, אם בבני ישיבה עסקינן, האם יש צורך בלימוד הדף היומי לשם קיום מצות עסק התורה? הרי כל יומם מוקדש לעיסוק בתורה! דומה, כי בן ישיבה חייב למצוא את הדרך היעילה והמהירה ביותר שתביא אותו לידי ידיעת התורה (על ידי לימוד 'משנה תורה' לרמב"ם, על דרך משל), ואת רוב זמנו עליו להקדיש לעיסוק בתורה במובן העמוק של הביטוי, שיהיו דברי התורה בבחינת 'על לבבכם', לימוד תורה 'לשם התורה', לשם הבנה טובה ועמוקה יותר של הנאמר בה, ומתוך מטרה לחדש בתורה. אז תתענג אל ה'. הרב ד"ר יהודה יונגסטר הוא ר"מ בישיבת ההסדר בפ"ת ומרצה במספר מכללות בארץ |
מפגש בלתי אמצעי עם אביי ורבא המהפכה האמיתית של הדף היומי טמונה בהכרעה של מחלוקת רבת שנים הקשורה בשאלת האיכות או הכמות. או בניסוח עתיק היומין שלה "סיני או עוקר הרים". זוהי שאלה עקרונית ולפעמים גם מוסרית שהגמרא בעצמה מסתפקת בה ומכריעה: "סיני עדיף" אני סבור שלא ניתן לדבר על דף יומי במונחים של "איכות". דף גמרא צריך ללמוד יותר מעשרים דקות, שעה או שבוע. הוא דורש העמקה, ניתוח, הבנה כוללת של הסוגיה ולפעמים כמה סוגיות, לימוד הראשונים והאחרונים ולבסוף המסקנות ההלכתיות הנובעות מהסוגיה. את זה לא ניתן לעשות בשיעור יומי קצר יחסית בסוף יום עבודה. אך יש כאן הכרעה הקשורה להנהגות הכלל, עם ישראל צריך להיפגש עם ההיקף העצום של התורה בתחומים שונים ורבים הוא לא יכול להסתפק בלימוד הלכות תפילה שבת חגים וכשרות. הוא חייב להיפגש גם עם טומאה וטהרה, עם הלכות בית המקדש וקודשיו, עם נדרים ושבועות ועם אגדות חז"ל כפי שהוא לא יפגוש בתוכן ובצורה באף מקום אחר. אם יש לך שאלה בהלכה לך לשאול את הרב. אם יש לך שעה פנויה תקדיש אותה למפגש בלתי אמצעי עם אביי ורבא הם כבר ינחו אותך לאורך ולרוחב של התורה. זוהי איכות אחרת שאנחנו קוראים לה כמות. אתן לכם דוגמא. כשלמדתי דף יומי יחד עם כמה חברים בכרמיאל מידי יום במסכת פסחים, נפגשנו עם חג פסח שלא הכרנו, זה שהיה במקדש, זה שכל עם ישראל התכנס אליו ונדחק להיות ראשון בעזרה. למדנו לפרטי פרטים בפשט הגמרא את הלכות הקרבת הקורבן, את הלכות העליה לרגל ואת חג הפסח שנחוג בירושלים. זה נתן לנו פרספקטיבה אחרת לחלוטין על החג מאשר הלכות ביעור חמץ המוכרות בהם אנחנו עסוקים לרוב ערב חג הפסח. אותו הדבר במסכת יומא, ראש השנה וסוכה. הדברים מורכבים יותר כאשר מגיעים לנושאים כמו טומאה וטהרה וקודשים אך גם שם נפגשנו יחד עם תורה שלא הכרנו. הלימוד המשותף לכל עם ישראל, שעמד בבסיס הרעיון של הדף היומי, הביא גם למפגש של ציבור גדול יותר עם תורה רחבה יותר. ארבע אמות של הלכה נפרצו והתורה, במידה מסוימת, הפכה להיות נחלת הכלל. האיכות שלפעמים מזלזלת בכמות, למדה כאן שיעור כיצד פותחים את שערי בית המדרש ומוספים ארבע מאות ויש אומרים שבע מאות ספסלים לבית המדרש על כל גווניו ומגזריו.
הרב מתניה ידיד הוא מעביר שיעור דף היומי באתר כיפה |