תספורת ראשונה
ש: הילד שלנו מאוד סובל מכינים. מנקים והם שוב מופיעים. הוא עדיין לא בן שלוש. האם לחכות עד החלק'ה?
ת: אין למנהג זה מקור ברור. ודאי לספר אותו.
בין אשתי להוריי
ש: הוריי מעליבים כל הזמן את אשתי, אז היא לא רוצה לבקר אצלם. האם אלך לבדי או אלחץ עליה שתצטרף?
ת: ודאי אינה חייבת ללכת לשם. היא גם יכולה להתנגד שיבואו לביתכם. כגון זה נפסק בשולחן ערוך אבן העזר לגבי מדיר אשתו ("האומר לאשתו: אין רצוני שיבואו לביתי אביך ואמך ואחיך ואחיותיך, שומעין לו, ותהיה היא הולכת להם... ולא יכנסו הם לה... וכן היא שאמרה: אין רצוני שיבואו לביתי (שיכנסו אצלי. רמב"ם. טור) אביך ואמך אחיך ואחיותיך, ואיני שוכנת עמהם בחצר אחד, מפני שמרעין לי ומצרין לי, שומעין לה". שו"ע אה"ע עד ט-י - מ"צ).
הגר"ז במקום שו"ע הרב או בעל התניא
ש: מדוע המשנה ברורה מכנה את בעל התניא בכינוי הגר"ז?
ת: כדי להשקיט את המחלוקת עם הגר"א, לכן כינהו בתואר דומה בשם הגר"ז (וכן אמר הגר"ח קניבסקי. הספרים של רבינו הגרח"ק שליט"א עמ' רד - מ"צ).
סמרטפון לאישה
ש: האם יש עניין שגם לאישה לא יהיה סמרטפון או אפשר להקל?
ת: אותו דין. לצערנו גם אצלן יש התמכרות נוראה לתכנים של פריצות.
הגהת ש"ס וילנא
ש: מי הגיה את ש"ס וילנא?
ת: הרב שלמה הכהן, שהיה אב"ד בווילנא. בסוף הגמרא נדפס פירושו חשק שלמה, שהסביר הגהותיו. הוא גם כתב שו"ת בנין שלמה וגם תמך בתנועת המזרחי. וכאשר בא הרצל לווילנא הוא יצא לקראתו עם ספר תורה בידו כמו לכבוד מלכות. והגר"י אברמסקי סיפר: ידוע שביתו של ר' שלמה'לה היה מלא ציונות (שיחות הרב צבי יהודה - ארץ ישראל עמ' 213-212. ופעם סיפר הג"ר צבי שכטר, כשהוא למד בתיכון של ישיבה אוניברסיטה, היה לו ר"מ בשם הרב מרכלוס, שהיה נכדו של הרב שלמה הכהן. הוא אמר שיש מסורת במשפחה, כשסבו הגיה את הש"ס, הוא עשה את הכל בעל פה, כי הוא היה גאון וידע גמרא רש"י ותוס' בעל פה, ולא בדק כתבי יד אחרים. והגר"צ שכטר הסביר על פי זה, שמידי פעם בש"ס ווילנא [מה שאין כן בש"ס אחר], בערך כל 50 דף, יש טעות של אות ש' במקום ס' או ההפך, כי ליטאים מחליפים שׂי"ן ושׁי"ן, וכך דיבר הרב שלמה כהן. וגם הג"ר משה פיינשטיין היה מחליף שׂי"ן ושׁי"ן כגון במקום לומר 'בית מדרש', הוא היה אומר 'בית מדרס' - מ"צ).
דיכאון
ש: האם דיכאון נובע מבחירת האדם, כגון מגאווה? לעשות תשובה עליו?
ת: דכאון קל לפעמים כן, אך דיכאון חמור נובע מפעילות מוחית, ואינו באחריות האדם.
תשובה על ריבוי עבירות
ש: במה להתחיל לעשות תשובה כאשר אני מתחיל מאפס?
ת: מן הקל אל הכבד, ממה שהכי קל לעשות תשובה וכן הלאה.
לכבד בברכת בורא פרי הגפן בפני עצמה בשבע ברכות
ש: ב"ה יהיו תלמידי חכמים רבים שמשתתפים בחתונה שלנו. אנחנו רוצים לכבד הכי הרבה שאפשר. האם מותר לתת ברכת בורא פרי הגפן בשבע ברכות לרב אחד וברכת שהכל ברא לכבודו לרב אחר? ראיתי שבדרך כלל לא מחלקים ביניהן.
ת: מותר כשיש צורך. הנישואין כהלכתם ח"ב. יש שמחברים את הברכות כי אומרים שבע ברכות על הכוס, אבל מעיקר הדין אין בעיה (בספר שביבי אש להג"ר שמואל אליעזר שטאן [סי' יב סק"ג], כתב הג"ר שמואל הלוי וואזנר: "וכל זה [בדיון אם מותר לחלק הברכות זו מזו מטעם ברכה הסמוכה לחברתה] שייך בשאר הברכות, אבל שהכל ברא לכבודו היא ברכה מתחלת בברוך, לכאורה אין פגם לחלקה מפרי הגפן, אבל חזינן עמא דבר ששתי ברכות ראשונות בכ"ז מקפידים שלא לחלקן לכתחילה, והטעם ייראה, כי המצוה לסדר שש ברכות על הכוס כלשון הטור והשו"ע, והיינו מחמת חשיבות ברכת נישואין, תקנו לסדרם על הכוס, כעין גדר אין אומרים שירה אלא על היין כמבואר בפוסקים, וא"כ דבר מגונה הוא לברך פרי הגפן בפני עצמה ולהפסיקה משאר ברכות, שאז לא ניכר כ"כ כוונת תקנת חז"ל, שלא נאמר בפה"ג רק כדי להמשיל על ברכת השבח של הנישואים. אמנם מעיקר ההלכה אין קפידא כ"כ בזה, עכ"ד. גם הג"ר בצלאל שטרן נשאל בזה בשו"ת בצל החכמה [ו, קכו] וכתב בפשיטות שמותר לתת ברכת בפה"ג לבד והוסיף שם: "ועובדא ידענו כאשר השאתי את בתי הגדולה פעיה"ק ירושלים היו נוכחים הרבה מגדולי רבני עיה"ק, וכדי לכבד רבנים רבים כפי האפשר, חלקתי ברכת הגפן לעצמה ולא היה אף אחד מפקפק או מערער ע"כ. וכן מובא בספר ברכת דוד על עניני ברכות נישואין ושבע ברכות לרב דוד אברהם מנדלבוים עמ' קיד - מ"צ).
לכו לגישור
ש: לצערנו החלטנו להתגרש. מה הדרך הכי פחות מזיקה לעשות זאת?
ת: לכו לגישור. אל תלחמו אחד נגד השני בבית דין רבני או בית משפט. מאבקים אלה יגרמו לכם נזק נפשי, נזק כספי גדול, ואין לשער את החורבן שהוא יגרום לילדים. רק גישור.
טוען רבני
ש: האם טוען רבני זה דבר טוב?
ת: כן. להציל עשוק.