וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן: _פרק מ:יז')
הקמת המשכן בראש חודש ניסן לא היתה ההקמה הראשונה שלו. משך שבעת ימי המילואים, מכ"ג ועד כ"ט בחודש אדר, הקים משה את המשכן, שימש בו, ופרקו. החידוש של היום השמיני למילואים, ראש חודש ניסן, היה, שביום זה הקים משה את המשכן ולא פרקו. כך מבואר בספרי במדבר (פסקא מד) ביחס לפסוק בפרשת נשא (במדבר ז, א): "וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם":
"ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן, מגיד הכתוב שכל שבעת ימי המילואים היה משה מעמיד את המשכן ובכל בוקר ובוקר מושחו ומפרקו ואותו היום העמידו משחו ולא פרקו".
"מכאן ש'הוקם המשכן', הקמתו באחד בניסן היתה סופית ונועדה לאורך ימים" (רש"ר הירש).
הרש"ר הירש מעלה אפשרות שהקמה ופרוק שבע פעמים והקמה שמינית באופן סופי, רמז יש בהם לקורות המקדש. כך הוא כותב:
"כלום היה זה רמז אף לגבי המקדש, רמז המורה על עתידו: שייבנה שבע פעמים, ושבע פעמים – או יחליף את מקומו או ייחרב, – עד שיקוים דבר הנביא: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וגו' כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם. וְשָׁפַט וגו' וְכִתְּתוּ וגו' לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב, ב-ד)? אין לנו אלא להביע השערה זו בדרך שאלה ולהצביע על כך, כי מבחינה היסטורית עברו על המקדש שבעה גלגולי בנייה: במדבר, גִּלגל, שילה, נוב, גבעון, בית ראשון, בית שני – שכולם נסתיימו בחורבן, עד אשר באחרית הימים יקום ויעמוד לעד הבנין השמיני שאנחנו מצפים לו במהרה בימינו".
יתכן אפוא, מציע הרש"ר הירש, שהפסוק המתאר את הקמתו הסופית של המשכן לאחר שבע הקמות ופרוקים, "וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן", רמז יש בו לבנייה השמינית שתכון לעולם באחרית הימים "במהרה בימינו".