(א) וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: (ב) וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: (ג) וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: (ד) אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: (ה) וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ: (ו) וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ: (ז) וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ: (ח) וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: (ט) וְהוֹתִירְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ: (י) כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:
(פרק ל)
מבנה פרשיה זו אינו ברור, בפסוק ו' יש הבטחה גדולה "וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ", אולם הצורך במילת לב זו אינו נחוץ לכאורה, כיון שכבר קודם לכן בפסוק ב' כתוב "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ"; ומה צורך יש שהקב"ה ימול ערלת לבנו לאחר שכבר שבנו בתשובה? עוד זאת, מילת לב אלוהית זו גם לא שינתה לכאורה דבר, שהרי גם לאחריה כתוב בפסוק ח' "וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'", ומה צורך יש בתשובה לאחר מילת ערלת הלב?
כך מקשה רבי חיים בן עטר בפירושו "אור החיים": "ומל ה' אלהיך וגו' - יש להעיר: אחר שאמר למעלה 'ושבת עד ה' ושמעת בקולו', מה מקום לומר עוד 'ומל ה''? עוד רואני שאומר עוד אחר כך 'ואתה תשוב וגו'', שנראה שמה שקדם עדיין לא הגיע לתשובה, וזה אינו, כי אחר שמל לבו לאהבה את ה' בכל לבו ובכל נפשו, אין לך תשובה גדולה מזו".
שלושה שלבים בתהליך התשובה
אכן מבאר "אור החיים" שפרשיה זו מתארת תהליך של תשובה. "שלשה דברים כלליוֹת במצוות ה': א' היא עסק התורה, שנית שמירת מצוות לא תעשה, שלישית קיום מצוות עשה"; ושלושה דברים אלו מהווים שלושה שלבים בתהליך התשובה:
"כנגד תשובת תלמוד תורה, אמר תשובה ראשונה 'ושבת עד ה'', וגמר אומר 'ושמעת בקולו' שהוא תלמוד תורה, ולא הזכיר עמו דבר אחר, וזו היא התחלת התשובה שצריך השב עשות. ואמר כנגדה: 'ושב ה' את שבותך ושב וקבצך וגו'', כאומרם ז"ל שבזכות עסק התורה יהיו ישראל נגאלין. גם אמר 'על מה אבדה הארץ וגו', ויאמר ה' על עזבם את תורתי' (ירמיה ט יא-יב), לזה כשישובו לתלמוד תורה יקבצם ה' ויביאם אל הארץ אשר ירשו וגו'".
השלב הראשון של התשובה הוא "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ". השמיעה בקול ה' היא לימוד תורתו; מצוות אינן מוזכרות עדיין ("ולא הזכיר עמו דבר אחר"). השכר המובטח בעקבות שלב ראשון זה של תשובה מופיע מיד לאחר מכן בפסוקים ג-ה: קיבוץ גלויות לארץ ישראל. הגלות באה בעקבות "עזבם את תורתי", ולכן הגאולה באה בעקבות "תשובת תלמוד תורה".
לאחר מכן מתואר השלב השני – שמירת מצוות לא תעשה:
"וכנגד שמירת מצוות לא תעשה אמר 'ומל ה' אלהיך את לבבך וגו'', וידוע כי ערלת הלב הוא עשות רשע ואהבת הרשע, שלבו של אדם מחמדתו, וכנגדו אמר 'ומל וגו' לאהבה את ה'', פירוש שתלביש האהבה אשר תיכן בך התוכן בריאתך בנעימות ידידות חיבת אלהיך. וייחד שכר לזה שיהפוך ה' כל הצרות מעלינו על שונאינו כאומרו 'ונתן וגו' על אויביך וגו''".
מילת הלב - פעולה אנושית המיוסדת על כוחות שהטביע הקב"ה באדם בעת בריאתו
שמירת מצוות לא תעשה היא ההמנעות מעשות רֶשע "שלבו של אדם מחמדתו". עשיית הרֶשע ואהבתו היא ערלת הלב. מילת ערלת הלב היא עקירת אהבת הרֶשע, על ידי התגברות אהבת ה' הטבועה באדם. לפי זה מילת הלב אינה פעולה אלוהית הנעשית בתהליך התשובה, אלא פעולה אנושית המיוסדת על כוחות שהטביע הקב"ה באדם בעת בריאתו, רק שכעת מגביר האדם בעצמו את כוחותיו הטובים.
השכר המובטח בעקבות שלב זה מתואר בפסוק ז, והוא "שיהפוך ה' כל הצרות מעלינו על שונאינו".
השלב השלישי של התשובה לאחר ה'סור מרע' הוא ה'עשֵׂה טוב' – קיום מצוות עשה: "וכנגד קיום מצוות עשה, אמר 'ואתה תשוב וגו' ועשית את כל מצותיו' הרי זה מצוות עשה, וייחד להם שכר הקרבת התועלת כאומרו 'והותירך וגו' וישוב לשוש וגו''".
בעקבות השלב השלישי המתואר בפסוק ח' קיום מצוות עשה ("וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו") מתואר השכר בפסוק ט'. בעוד שהשכר על שמירת מצוות לא תעשה היה הרחקת רע מעלינו והחלתו על אויבינו, השכר על קיום מצוות עשה הוא ריבוי טובה לנו.
שלושה שלבים מתוארים בתהליך התשובה, וכל אחד מהשלבים מבטא (מטבע הדברים) חלקיות מסוימת; אמנם מחסדיו של הקב"ה עימנו, שהוא מזכה אותנו בשכר לא רק על סיומו של התהליך אלא גם על כל אחד מהשלבים.