כולנו נתקלים באנשים, אנחנו עובדים בחברת בני אדם, בחוג אנשים, ולהם חשוב לפעמים לדבר, והרבה. הדיבור הוא גם כלי תקשורת בין בני אדם, הוא גם גשר להעברת ידע, אבל גם, על הדרך, כלי לשיווק עצמי הופך לעיתים מיותר.
ועוד משהו שבני אדם נוטים לשווק את עצמם באמצעותו: בגד כמובן. בעבר היו מנהלים לובשים ממש חליפות עם עניבה. גם היום, כשהתרגלנו למזג אוויר הארצישראלי הלוהט, עדיין מנהלים ומנהלות לובשים בגד המשדר סמכות וכבוד אלא אם אתה בסטארט אפ בגד שמשדר קלילות ורצינות. וזה לא סתם. הבגד, המכסה את הגוף, משדר את הצורה שבה אנחנו רוצים לייצג את עצמינו בקרב חוג החברה.
בפרשת השבוע אנחנו לומדים שהכהנים נדרשים ללבוש בגדים מיוחדים "לכבוד ולתפארת" לבגד, כאמור, תפקיד בייצוגו של האדם. אול רבי יצחק עראמה, מגדולי ספרד בדור הגירוש, מסביר על תפקיד נוסף של הבגד: לספר לאדם על תפקידיו.
זיו אלול צילום: טל שחר
כך למשל הכהן הגדול לבש "מעיל" תכלת, אשר בשוליו היו תלויים לסירוגין פעמונים ורימונים. לעיטורים הללו ולצורה שלהם, משמעות עמוקה: הפעמונים היו עשויים בד, הקול שהם הפיקו היה מינורי ממש. וגם הוא רק "אחד לשתיים", שכן בין פעמון לפעמון היה רימון. הדבר רימז לכהן, הנושא בתפקיד הנהגה רוחנית, שלא לדבר יותר מדי. לעסוק בעשייה וכך להצדיק את עצמו ותפקידו. הקול ישמש רק כשהוא ממש נדרש, וגם אז לא יותר מדי.
הרימון מסמל את הפרי שהפנים שלו, הגרעינים, הם היתרון המרכזי שלו. מנהל יכול לדבר הרבה, אבל בסופו של דבר, שום דבר לא יחליף את איכויותיו הפנימיות.
יזם ומנכ"ל חייבים להיות בעשיה מתמדת שמקדמת פרודוקטיביות, קל להיגרר לדיבורים ושיח שמונעים לפעמים הבנה של השוק ולמידה אמיתית מהלקוחות. חשוב להקשיב ולשתף אבל לא פחות חשוב לייצר עשיה והתמקדות מעשית, זה חשוב לעובדים אבל בעיקר חשוב להצלחת החברה.
הכותב הוא זיו אלול, יזם, משקיע, מנכ"ל Periapt ומחבר הספר "אבות הניהול".