האם יכול להיות, שהנר הארוך ביותר בעולם, אי פעם, היה בבית המקדש? פרשתנו פותחת במצוות עריכת והדלקת נר התמיד במנורה –"ויקחו אליך שמן זית... להעלת נר תמיד". הרמב"ם(בהלכ' ביאת המקדש, פ"ז) פוסק על פי הגמרא שהדלקת המנורה הייתה יכולה להיעשות על ידי כל יהודי. כל איש מישראל, לאו דווקא כהן, היה יכול להדליק את המנורה, שכן "הדלקה לאו עבודה", כלומר- היא איננה מוגדרת כעבודת המקדש המותרת אך ורק לכהנים.
פרדוקס בלתי אפשרי
זה יכול להיות מאוד מרומם ומרגש להדליק את מנורת המקדש, אך כאן גם מגיעה הבעיה הגדולה- כי בפועל לא ניתן לעשות את זה. המקום בו הייתה מונחת המנורה היה בתוך הקודש פנימה: "באהל מועד מחוץ לפרכת", מקום שבו אסור לישראלים להתקרב אליו.
לומר לנו שכל איש מישראל יכול להדליק את המנורה, יחד עם זה שאסור לנו להתקרב למקום בו היא מונחת, זה דומה, להבדיל, למדינה שתיתן לילדים בני שלוש רישיון לנהוג ברכב, אך תאסור עליהם להיכנס לרכבים- מה רישיון לרכב מועיל ורלוונטי אם אוסרים על בעל הרישיון להתקרב לרכב?
האם יכול להיות, שהנר הארוך ביותר בעולם, אי פעם, היה בבית המקדש?
על תמיהה זאת ניתן להשיב מספר תשובות, ואל האחרונה שבהן אנו מכוונים. אפשר לומר שבבית המקדש היה נר ארוך, מאוד מאוד ארוך, כזה שאפשר היה לעמוד בעזרת ישראל, מקום בו מותר לכל יהודי להגיע בטהרה, ולהחזיק בנר הזה שהיה מגיע עד למנורה שבתוך האולם. מדובר במרחק של עשרות מטרים, וממילא הנר צריך להיות ארוך מאוד. ככה כל אחד מאיתנו יכול להדליק את המנורה, אך ככל הנראה לא לכך כיוונה התורה.
ניתן אולי לומר, שמדובר על מצב חריג, כפי שהיה בימי החשמונאים, שבשל הטומאה שהייתה במקדש- הודלקה המנורה בחצר, כפי שאנו אומרים- "והדליקו נרות בחצרות קדשך", ובמקום זה גם לישראל "רגיל" מותר לעמוד - וממילא יכול הוא להדליק את המנורה.
בכל איש מישראל יש נר פנימי הדולק ובוער
אך ניתן לומר שמדובר בהדלקת נר אחר, גם הוא נר תמיד אך לא זה שבמנורת המקדש אלא בזה שנמצא בכל אחד מאיתנו. בכל איש מישראל יש נר פנימי הדולק ובוער- "נר ה' נשמת אדם שבנו", ואת נשמת החיים הזאת עלינו לגלות, ולהגדיל את אורה.
את אורה של הנשמה לא צריך ממש להדליק, הוא יוקד ובוער בכל עת בתוכנו. כל שמוטל עלינו הוא לגלות אותו, להסיר את הדברים המנסים להעלימו ולהכחישו, וכך יכול וגם חייב כל אחד מאיתנו "להעלת נר תמיד", בדיוק כמו נר התמיד שבמנורת שבמקדש.
הכותב הוא רב קהילת "אדרת אליהו", וראש בימ"ד "מבקשי פניך", גילה, ירושלים