"ויהיו חיי שרה . . ." רש"י מפרש, מדוע נסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק? לפי שעל ידי בשורת העקידה, שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט ,פרחה נשמתה ממנה ומתה. בפשט הדברים, משמע ששרה לא עמדה בנסיון העקידה, ואכן, במדרש מובא שאברהם אבינו לא מגלה לשרה את דבר העקידה כדי שלא תעכב בעדו. ויש להבין, האמנם שרה, שכלפיה אומר הקב"ה לאברהם: "כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה", ולמדונו חז"ל מכאן, שאברהם אבינו היה טפל לשרה בנביאות. האמנם מתה היא בעקבות הידיעה על העקידה ולא היתה מסוגלת לקבל עליה את הדין? אפשר לומר שהכח של אברהם אבינו לעמוד בנסיון, בא מכח הציווי האלוקי שנצטווה לעקוד את בנו, ואם שרה אמנו היתה מצווה על כך, ודאי היתה עושה זאת בשמחה לא פחות מאברהם אבינו. וכיוון שהיא לא היתה מצווה, לא היו לה את כוחות הנפש לקבל ולסבול את המציאות שסותרת את הבטחתו של הקב"ה לאברהם: "כי ביצחק יקרא לך זרע". ואפשר לדייק בדברי רש"י ולהבין שכוונתו הפוכה. היינו ששרה אמנו נפטרה דווקא כאשר היא שומעת שיצחק לא נעקד כמ"ש ברש"י: "וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה". החרדה הגדולה של שרה, שבנה יצחק אינו ראוי להיות קורבן לה', ואם כך וודאי שאינו יכול להמשיך את ביתו וזרעו של אברהם אבינו. וכך אפשר להבין גם את בקשתו של אברהם אבינו שהקב"ה אומר לו: אל תשלח ידך אל הנער, אומר לו אברהם "לחנך באתי אעשה בו חבלה ואוציא ממנו מעט דם". אברהם בעצמו רוצה הוכחה ברורה שהתחיה לא נובעת מכך שיצחק אינו ראוי לקורבן, ולכן מבקש הוא "אוציא ממנו מעט דם" ואז הקב"ה אומר לו: "אל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה..."
שרה מוסרת את נפשה
עקדת יצחק, מזוית ראיתה של שרה.נראה לכתחילה ששרה היתה נוהגת אחרת אילו הקב"ה צווה אותה בעקידת יצחק.
