"וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים"
איך קורה שבמשפחה אחת גדלים שני ילדים (ועוד תאומים!) שונים כל כך זה מזה? האם אתם מכירים תופעות כאלו מן החיים?
כיצד להורים צדיקים כמו יצחק ורבקה יוצא בן רשע כמו עשיו? איך קורה שבמשפחה דתית פתאום בן אחת סר מן הדרך? מי אשם בזה?
למה יצחק אהב יותר את עשיו ואילו רבקה את יעקב?
"מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי"
מה הייתה משמעות הבכורה בימים ההם? למה היה חשוב ליעקב לקנות אותה? (האם מה שעניין אותו היה לקבל כפליים בירושה?)
חוץ מזה, האם בכורה זה דבר שאפשר בכלל לקנות אותו?
שימו לב שלאורך כל ספר בראשית, הבכור נדחה ואת התפקיד המרכזי תופס דווקא הבן הצעיר יותר (קין והבל, ישמעאל ויצחק, עשיו ויעקב, ראובן ויהודה, אפרים ומנשה). מה משמעות הדבר?
כיצד מסוגל "יעקב איש תם" לשקר לאביו, להתחזות לאחיו, ולקחת ממנו במרמה את הברכה? האם בחיים יש לדבוק באמת בכל מצב או שיש מקרים בהם ניתן לשנות מן האמת ולשקר? מה הסיכון בדרך הזו ומה המחיר שלה? (נקודה למחשבה: האם יש קשר בין מעשהו של יעקב למה שקרה בהמשך חייו כששהה אצל לבן שרימה אותו במשך עשרים שנה בנישואיו ובמשכורתו שוב ושוב?).
"גניבת" הברכות
האם יצחק לא הכיר ברשעותו של עשיו? האם ייתכן שידע בדיוק את אופיו של עשיו אך הייתה לו סיבה מיוחדת מדוע לקרב דווקא אותו?
למה רבקה ויצחק פשוט לא מדברים ביניהם על הבנים ועל השאלה למי נכון להעניק את ברכת הבכורה, והיא צריכה לסובב אותו בכחש? האם ייתכן שהייתה ביניהם מחלוקת עקרונית מי מתאים להיות הבן שימשיך את השושלת?
איך אפשר בכלל לגנוב ברכה? הרי מדובר בעניין רוחני של שפע שמגיע משמים למיועד לו. על מי יעקב בא כאן לעבוד?
למה יצחק, רגע אחרי שנחרד מהתרמית, אומר "גם ברוך יהיה"?