הילד הזה הוא אני?!

בסיפורי האבות מתמזגים הסיפורים המשפחתיים האישיים של אבותנו יחד עם הסיפור הלאומי שלנו. ללמדנו כמה חיינו הפרטיים הם בעלי משמעות רחבה וכלל ישראלית

חדשות כיפה אביאל הטב 13/11/15 11:07 א בכסלו התשעו

הילד הזה הוא אני?!
shutterstock, צילום: shutterstock

סיפורי האבות המופיעים בספר בראשית הנם מרתקים ובעלי חשיבות, הן בהיבט הלאומי והן בזרקור על האתגרים והכוחות הפנים משפחתיים. אחד השיאים בקורות האבות, מתחולל בסוף פרשת תולדות - גניבת הברכה. בדרך, נפגוש הורים שמשקרים זו לזה, אח שמרמה את אחיו, אחר הרוצה לרצוח את אחיו, בריחה, גלות ועוד. מה הוביל לאירועים אלו? מי נושא באחריות להתגלגלותם???

קיימים שלושה צירים מובילים בכל סיפורי האבות ובדגש על יחסי יצחק ורבקה; הורות, זוגיות, אמת/רמאות.

תחילת הפרשה מהווה מעין אקספוזיציה - "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם: אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק. וַיְהִי יִצְחָק, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה" . התיאור של יצחק מאוד תמציתי, לאורך חייו הוא שב ומתגלה כדמות פסיבית - העקדה, ישמעאל המצחק אותו, אישה הנבחרת ומובאת אליו וכו'. יצחק למעשה וכמשל "ויַּחְפֹּר אֶת-בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו"

הצגת של רבקה ארוכה יותר כאשר מוצאה הארמי (ובהיפוך אותיות רמאי)חוזר על עצמו שלוש פעמים באותו הפסוק! כפי שנראה, תולדותיה ומוצאה ישפיעו על עתידה...

"וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים. וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב"

זוהי תחילת של הטרגדיה, כל הורה אוהב ילד אחר. בחירתם של יצחק בעשיו ורבקה ביעקב אינה מקרית. כל אחד מהם מחפש (שלא במודע) את שהוא חסר. רבקה שבאה מבית של רועי צאן קשוחים, שבו רק החזק והרמאי שורד, מתחברת לילד שמייצג את מה שהיא רוצה להיות - איש תם, ביתי עדין רגיש... באופן דומה, יצחק הסביל ההולך בתלם שחרץ לו אביו, מזדהה עם עשיו, איש השדה, הצייד,החומרי הדומיננטי. כמה טבעי וכמה טראגי בו זמנית. תופעה זו מוכרת בפסיכולוגיה כהעתקה (DISPLACEMENT), רצון להשלים צדדים חסרים באישיות באמצעות האחר. זוהי דינמיקה שכיחה בהורות, הילדים משמשים להגשת חלומותינו ושאיפותינו הלא ממומשות והדבר עשוי להשפיע על התנהלותנו היום יומית מולם.

קניית הבכורה תמורת (רק) נזיד עדשים(הזמנה לשינוי בנקודת המבט), אירוע דרמתי בין הילדים שבו אין שום אזכור לנוכחות הורית, ידיעה או לתגובה מצדם.

האירוע בו מבקש יצחק לברך את בניו מביא לשיא את ה מפגש בין אמת,זוגיות והורות. רבקה מתגלה כאחות לבן - מנהגת באופן מניפולטיבי ומוכנה לרמות את בעלה. ומנגד יצחק שוב פסיבי, מרומה יודע שמשהו לא בסדר אבל לא מצליח לפעול בעניין, אלא בדיעבד.

סוף הפרשה טרגי אך יש בו גם תקווה, שתגיע בעקבות שינוי. למרות (ואולי בזכות ) המשבר הגדול, נמצא כי הזוג, רבקה ויצחק מתואמים בסוגית נישואי הבנים - הביקורת על בחירתו של עשיו והצורך לשלוח את יעקב. יעקב יוצא לגלות המחייבת אותו לבצע לשינוי פנימי עמוק. מי שהוגדר כאיש תם יושב אוהלים, נאלץ לנדוד הרחק מהבית, להפוך לרועה צאן עמל, הנאלץ לוותר על תמימותו אל מול רמאות לבן. מנגד, עשיו מנסה לרצות את הוריו עם נישואיו לבת ישמעאל ובעוד מספר פרקים יתגלה במלא עוצמתו בנכונותו להתפייס עם יעקב לכשיחזור. מעניין כי רבקה לא מוזכרת לאחר מכן, קבורת מיניקת רבקה תצוין אך קבורת רבקה תאוזכר 12 פרקים מאוחר יותר ברשימת הנקברים במערת המכפלה.

נראה כי הבחירה לתאר בפירוט אירועים אלו בחיי האבות באה ללמד עד כמה הבחירות האנושיות משפיעות על התהליכים הלאומים. זאת ועוד הם מהווים שיעור משמעותי על משפחה, זוגיות ויחסי הורים וילדים. יחסים שיש בהם העוצמות, אתגרים והזדמנויות נפלאות למודעות והתפתחות.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן