בפרשת השבוע אנו קוראים על היום השמיני של חנוכת המשכן, היום בו החלו הכהנים - אהרון ובניו, לשמש בקודש. במהלך שבעת ימי המילואים הדגים משה רבנו לכהנים את דרכי העבודה. היום השמיני היה יום חגיגי במיוחד, בו ברכו הכהנים את העם וכבוד ה נגלה. אך תקלה קשה הביאה למות בני אהרון, אסון קשה ופתאומי בשידור חי, והיום החגיגי הפך ליום קשה. דבר מעין זה התרחש בימי דוד, בעת העלאת ארון ה בטכס חגיגי מקרית יערים לעיר דוד. עוזה מת בעיצומו של האירוע החגיגי, שעה שנחלץ לטפל בארון ה.
ההפטרה בהקשרה התנ"כי
ההפטרה, הלקוחה מספר שמואל ב פרק ו, היא חלק ממקבץ פרקים הפותחים בפנינו חלון לקווים מאפיינים של מלכות דוד בירושלים. המכנה המשותף לפרקים אלה: פועלו של דוד במשך 33 שנות מלכותו בירושלים כוון להעמדת מלכות האדם המפוארת שלו כחוסה בצל מלכות שמים. אחת הפעולות, המתוארת בהפטרה, נועדה להעביר את ארון ה, שהוחזר לשולי הממלכה משביו בארץ פלישתים, ללב העשייה בבירת דוד. היה בכך צעד סימלי וחשוב: שבלב השלטון של מלכות ישראל מצוי הארון, שממנו יונקת המלכות את השראתה ואת כוחה.
מצב בהפטרה: המצאות בלב הפעילות מחייבת זהירות עצומה
כל ניתוח הוא התערבות מסוכנת. יש בו פוטנציאל לתיקון או חלילה לאסון. ככל שהאיבר המנותח מרכזי יותר - השלכות הניתוח גורליות יותר. כך גם בעבודת החשמלאי. טעות בהתנהלות במערכת החשמל הביתית עלולה לגרום למכת חשמל קטנה ולקפיצת הפחת זרם. חשמלאי הטועה בעבודתו בתחנת הכח - לא יכול לטעות פעם שנייה...
כהנים הנגשים אל הקודש נמצאים במקום גילוי שכינה. שם הם נמצאים ב"לב" וב"מח" הרוחני של העולם. שם הם פועלים בסמוך למקום גילוי מקור הכח של ההווייה העולמית. כל טעות בהתנהלות שם היא הרת גורל.
הנושאים בתפקידים הרי גורל - ראו הוזהרתם!