פרשת שמות: להצטרף לחזקים זו אסטרטגיה לחלשים

מנהיגות אמיתית נמדדת בשתי שאלות: האחת, האם האדם תמיד חותר לאמת. והשניה, האם הוא נכנס בעובי הקורה כדי לסייע לחלשים. בשני המבחנים הללו עמד אחד מגדולי המנהיגים בעם היהודי, שפרשת השבוע הנוכחית מתחילה לעקוב אחריו, ודמותו תלווה אותנו עד לסוף ספר דברים.

משה חיפש את מידת הצדק והיושר ולא נרתע מקושי

בפרשת השבוע, שמות, זו הפרשה שבה עליתי לתורה לראשונה בהגיעי לגיל מצוות, מתואר שלב לא פשוט בעם היהודי. השלב בו העם מתחיל את הגלות הנוראה, האכזרית והרצחנית במצרים.

אבל זו בדיוק הפרשה שמגלה כיצד העם התנהג באותם רגעי מצוקה, וכיצד צמח המנהיג המיתולוגי. משה היה נסיך מאומץ, הוא יכול היה לבלות את חייו בשיט תענוגות על גדות הנילוס לצידה של הנסיכה שהושיעה אותו. במקום זאת הוא יוצא לאתרי בניה לראות את אחיו סובלים ואת הקלגסים מצליפים.  ברגע אחד של קושי הוא נכנס בעובי הקורה, ומציל יהודי מאיש מצרי.

משה לאורך כל חייו התחיל בלא לרצות להנהיג ולבסוף הוא קיבל את תפקיד ההובלה 

רבי יצחק עראמה, מגדולי ספרד בדור הגירוש, מוצא כאן בדיוק את שתי תכונות המנהיג. הוא נכנס בעובי הקורה, מחפש את מידת הצדק והיושר, ולא נרתע מקושי כאשר הוא נעמד לצידו של החלש. נגד משה הוצא גזר דין מוות, והוא בורח למדיין. אולם התכונות נותרו איתו. כשהוא רואה שנעשה עוול לבנות יתרו, הוא נחלץ לעזרתן. הוא לא יהיה האדיש שבשתיקתו יאפשר את העוול, והוא גם לא יעשה את הדבר הנוח להיצמד לצד החזק והמנצח.

הוא נכנס לעובי הקורה, חותר לאמת, ומושיע את הבנות מידי הרועים. משה לאורך כל חייו התחיל בלא לרצות להנהיג, בלא להשמיע לפרעה את מה שרצה לשמוע ולבסוף הוא קיבל את תפקיד ההובלה והמנהיגות שאין שני לה לאורך כל ההיסטוריה.

לתת לערכים להוביל - גם על חשבון המון כסף והילת מנצחים

גם בעסקים, עלינו להיות ישרים, הגונים, לעמוד לצידו של הצודק, גם כשזה פחות נוח. לחתור לאמת - גם כשנשלם על כך מחיר. לשמור אמונים ללקוח נאמן גם כאשר מצבו פחות מזהיר. לא להחליף לסוס המנצח-כרגע. להיות אדם. להיות מנהיג. לתת לערכים להוביל - גם על חשבון המון כסף והילת מנצחים.

יצא לי לא פעם להתמודד במצב שבו מנהלים בכירים, חזקים, מוכשרים, מנוסים מכוונים לדבר מסוים בישיבות הנהלה או אסטרטגיה, למדתי שדווקא כששומעים את העובדים, הנהלה לא בכירה בישיבות כאלה ושומעים את דעתם היא לפעמים אחרת ושונה ולא פעם יותר נכונה. מנהל שחושב בצורה פוליטית נוטה לרצות רק את המנהלים שלו, מנהל ששומע דעות אחרות אבל בסוף עושה מה שנכון בטווח הקצר לפעמים כועסים עליו אבל בטווח הארוך מעריכים אותו ואת המנהיגות שלו.

הכותב הוא זיו אלול, יזם, משקיע, מנכ"ל Periapt ומחבר הספר ״אבות הניהול״