מה רע במדבר? בשונה מחטאים רבים שנבעו והתחילו מכל שדרות העם, מיוחד ושונה הוא חטא המרגלים שהתחיל דווקא באליטה הרוחנית, בשליחי הציבור, בבכירי המערכת המדינית של אותם ימים.
התורה מדגישה כי המרגלים שנשלחו היו- "כלם אנשים ראשי בני ישראל", ובכך מעצימה את השאלה- אולי הקשה ביותר בנוגע לחטא זה- כיצד יתכן שדווקא שליחי העם ומנהיגיו, הצדיקים והחשובים, הם אלו שחטאו בחטא המאיסה בארץ חמדה.
אם לא די בכך, הרי שגם עצם החטא- החשש והפחד להיכנס לארץ ישראל לא ברור ומובן, שכן דור זה של יוצאי מצרים היה מלומד בניסים גדולים ועצומים, וקשה להאמין שעלה בידו פקפוק ביחס ליכולתו של ה' לשמרם ולהצילם מיושבי הארץ.
שאלות אלו ואחרות מובילות אותנו להבין כי לא מדובר כאן בחטא הרגיל עליו מדברים ומספרים בגן הילדים. ישנה כאן תפיסת עולם עקרונית ומהותית שעמדה בראשם של המרגלים והיא שביססה בהם את הרצון להישאר במדבר.
שלוות עולמים - המרגלים רצו להמשיך בתנאים המיטביים של חיי המדבר, תנאים שאפשרו להם לעסוק אך ורק בקודש - בתורה, מצוות ובעבודת אלוקים
עלינו לזכור, כי החיים במדבר הם חיי שלווה ושקט. הקצב בו חיים אנשים במדבר שונה לחלוטין מהקצב של אנשי העיר, אשר רצים ללא הרף מדבר לדבר. על אחת כמה וכמה חייהם של בני דור המדבר שהיו פנויים מכל מלאכה שכן המן סיפק את מזונם, בארה של מרים דאגה לאספקת המים, וענני הכבוד יישרו את הדרך ושמרו מן המזיקים.
האנטיטזה לחיי השלווה והמנוחה של המדבר הייתה, מבחינתם של המרגלים, הכניסה לארץ ישראל. בארץ ישראל כבר אין ניסים(גלויים) - המן כבר לא יורד מן השמים ואין ענני הכבוד שיפלסו את הדרך. בארץ ישראל צריך להשקיע הרבה זמן ולטרוח רבות כדי להתפרנס וכדי להישמר מן האויבים.
המרגלים ביקשו את המדבר לא מחשש או פחד חיצוני מהעמים היושבים בארץ אלא בגלל החשש שלהם מישיבת עצמם בארץ. הם רצו להמשיך בתנאים המיטביים של חיי המדבר, תנאים שאפשרו להם לעסוק אך ורק בקודש - בתורה, מצוות ובעבודת אלוקים.
אך לקב"ה היו תוכניות משלו. ה' ציווה להיכנס לארץ ישראל כי בכך הוא ראה וייעד את תפקידם של עם ישראל. תפקידם של ישראל בעולם הוא לא הבריחה מן החומר אל הרוח אלא הפחת הרוח בחומר, קידושו, ורוממתו. לשם כך נדרשת ארץ, נדרשת מדינה ונדרש עם שחי שם חיים לאומיים וטבעיים הנוגעים לכל שדרות החיים. ושם בתוך המציאות הזאת, למרות היותה קשה ומסיחה את הדעת, נדרשים ישראל לגלות את שמו של ה' ולקדשו בתחתיות ארץ.
הרב אסף הר-נוי, רב קהילת "אדרת אליהו" וראש בית מדרש "מבקשי פניך", גילה, ירושלים