אחד הדברים שנותנים לאדם מוטיבציה גבוהה להשקיע, לעמול ולעבוד קשה, הוא ההבנה עד כמה הדברים שהוא עושה פועלים ומשפיעים. נדיר יהיה למצוא אדם שיטרח ויזיע בעשיית מעשים כשהוא יודע שהשפעתם קטנה, מזערית וכמעט לא משמעותית. וכך, הולכים להם בני האדם ומחפשים אחר אירועים ומעשים גדולים ויוצאי דופן, מתוך רצון לשנות ולתקן, והדברים הקטנים נדחקים לפינה ונשכחים.
לפעמים נדמה ששכחנו עד כמה יתוש קטן וזעיר שמסתובב בחדר השינה יכול להטריד, ששכחנו שמשק כנפיו של פרפר יכול להוביל לסופת טורנדו אדירה בקצה השני של העולם.
אחת הפרשיות הקשות והחריפות שבתורה כולה נמצאת בפרשתנו, ועוסקת בדין - "עיר הנידחת". עיר הנידחת היא עיר שיש בה ריכוז גדול וקיצוני של עובדי ע"ז, והתורה מצווה להרוג את אנשיה, ולקבץ ולהעלות את כל שללה באש. אין ספק שמדובר באחד העונשים החמורים בתורה והוא מגיע על עבירה שעומדת ברף הגבוה ביותר של מרידה בקב"ה- עבודה זרה המונית.
בגמרא(סנהדרין עא) מובאת שיטה מעניינת וייחודית העוסקת באחד הדינים השייכים לעיר הנידחת. רבי אליעזר, שהיה אחד מגדולי התנאים שבתקופת חורבן הבית השני, סובר שאם באחד הבתים שבעיר יש מזוזה- מתבטלת ההכרזה עליה כ"עיר הנידחת" והיא לא נשרפת. לדעת רבי אליעזר, מספיקה מזוזה אחת קטנה כדי להציל עיר שלמה שמלאה בעבודה זרה, מחורבן ושריפה. טעמו מבוסס על כך שלא ניתן לקבץ ולשרוף את כל רכושה של העיר משום שאסור למחות את שם ה' המופיע במזוזה.
דין זה של רבי אליעזר מפליא ומפתיע, ואחד הלימודים הגדולים ממנו נוגע לכוחו של האור ולכוחם של הדברים הקטנים. כוחו של הטוב, גם אם הוא קטן וגנוז - גדול ומשמעותי הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים ומאמינים. עוצמתו והשפעתו של אור קטן המאיר בתוך אפילה גדולה- חשוב פי כמה וכמה מהערך והיחס שרוב בני אדם נותנים לו. לא סתם קבעו חכמינו ז"ל ש"גדולה מידה טובה ממידת פורענות פי 500".
ימי חודש אלול הבאים לפתחנו הם הזדמנות להכיר בכוחו של האור הקטן המאיר למרחקים. אורה של נשמת החיים שבקרבנו לעיתים גנוז וכלל לא מורגש, אך גם כשכבר מתייחסים אליו הוא נתפס בד"כ כקטן ולא משמעותי. כאן מגיעה המזוזה הקטנה של עיר הנידחת, המזוזה שמצילה עיר שלמה המלאה בע"ז, ומלמדת אותנו על מעלתו וכוחו של הטוב. כאן בא אורו הקטן של נר ה' נשמת אדם שבכל אחד מאיתנו ומאיר ומרצד למרחקים וקורא לנו שנושיט לו יד, שרק נאמין בו, ואט אט הוא יעלה ויפרוץ ויאיר את כל המחשכים.
הרב אסף הר-נוי, רב קהילת אדרת אליהו וראש בימ"ד "מבקשי פניך", גילה, ירושלים.