רק בעולם שיש בו חופש ובחירה אפשר לומר לאדם: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, את הברכה אשר תשמעו את מצוות ה אלקיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום, והקללה אם לא תשמעו אל מצוות ה אלקיכם".
האמירה הזו מלמדת אותנו שלא זו בלבד שיש לאדם בחירה חופשית ובידו לבחור בטוב או ברע, אלא שהוא נושא באחריות על מעשיו ועתיד ליתן את הדין עליהם. וכך מובא במדרש (דב"ר, ראה פ"ג): "אמר ר אלעזר: משאמר הקב"ה הדבר הזה ("ראה אנכי נותן לפניכם") בסיני, באותה שעה - מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, אלא מאליה הרעה באה על עושי הרעה והטובה באה על עושי הטובה".
ועוד הוסיפו שם במדרש: "דבר אחר, אמר ר חגי: ולא עוד שנתתי לכם שתי דרכים אלא שנכנסתי לפנים משורת הדין ואמרתי לכם: ובחרת בחיים".
הבחירה החופשית היא הבסיס לכל התורה כולה, כמו שכתב הרמב"ם (הל תשובה פ"ה ה"א): "רשות לכל אדם נתונה, אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה הרשות בידו... ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע".
אלא שהבחירה הזו אינה מוחלטת ויש לה גבולות כמו שכתב הראי"ה (עולת ראיה ח"א עמ פה) "גבול יש לחופש הרצון של האדם, וגם באותן הופעות שלנו הן נראות כחופשיות מצד הרצון הבחירי של האדם, יש בהם בעומק הויתן דברים מכריחים שהם נסתרים ונעלמים מן העין". על כך שיש גבולות לבחירה החופשית אנו למדים גם מברכתו של רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו לפני פטירתו (ברכות כח ב) שאיחל להם: "יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם. אמרו לו תלמידיו: עד כאן?! אמר להם: ולואי, תדעו, כשאדם עובר עבירה אומר: שלא יראני אדם".
מדבריו אנו למדים שבחירתו של האדם מושפעת פעמים רבות מפני מה שיאמרו הבריות או מן החשש שייתפס וייענש, ואז בחירתו אינה חופשית. אבל מדבריו אנו למדים גם דבר הפוך: שבחירתו החופשית של האדם היא כה רחבה עד שהיא קיימת אפילו כנגד הקב"ה. על נועזות הבחירה של האדם כתב הרב חרל"פ בספרו "מי מרום" (על שמונה פרקים, פתיחה ב) ששאל את רבו הראי"ה קוק על דברי חז"ל: "יודע את ריבונו ומכוין למרוד בו" (תו"כ בחקתי פ"ב) איך אפשר לתאר תרתי דסתרי כזה (שני דברים הסותרים זה את זה) להכיר ולמרוד?! והשיב לו הראי"ה: "כי כן הוא הדבר, כח נועז כזה גם כן נוצר בקרב האדם, להכיר ולדעת ואע"פ כן למרוד".
המגבלות העומדות בפני האדם למימוש בחירתו חלקן אובייקטיביות שאינן תלויות באדם, כמו חוסר יכולת או העדר אמצעים. אך מגבלות רבות בבחירה החופשית נובעות מחולשותיו של האדם, והאדם החכם יוכל להתגבר עליהן אם ידע לנצל את הגורמים הפועלים לרעתו ולגייס אותם לטובתו, כמו למשל הסביבה החברתית של האדם, שהיא אחד המשפיעים הגדולים, לטוב או לרע, על בחירתו של האדם, כמו שכתב הרמב"ם (הל דעות פ"ו): "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו". וכל מה שעל אדם המכיר בעובדת חיים זו לעשות הוא לבחור את הסביבה הנכונה ובכך להיטיב את בחירתו, הא כיצד?
על כך כתב הרמב"ם: "לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד - כדי שילמד ממעשיהם. ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך - כדי שלא ילמד ממעשיהם. הוא ששלמה אומר: הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע".
במעשה זה לכאורה האדם בעל כרחו, מתוך לחץ או מוסכמות חברה, יעשה את המעשים הטובים או יחשוב את המחשבות הנכונות, וגם אם למראית עין התנהגותו היא שלא במסגרת הבחירה החופשית שלו, לא כן הדבר, אדרבא, מפני שהמצב שהאדם נמצא בו הוא פרי החלטה של בחירתו החופשית, ובבחירתו החופשית הביא את עצמו למצב שעכשיו אמנם הוא פועל בלחץ חברתי, אבל כיוון שהוא הגורם לכך כל התוצאות הנובעות מזה נזקפות לזכותו. וכעין זאת מצינו בכיוון ההפוך אצל פרעה, שגרר את עצמו בבחירתו למצב שהביא להכבדת לבו, ואז כבר לא היה לו שליטה על מעשיו, אעפ"כ לבסוף נענש על מעשים אלו שנבעו מהכבדת לבו, מפני שהוא בבחירתו הביא את עצמו למצב זה.
המאמר מתפרסם בעלון באהבה ואמונה