בל תגרע ובל תוסיף

כל שכיר מקבל את שכרו לפי חוזה. בחוזה מסוכמות שעות העבודה שלו והמשכורת המגיעה לו עקב כך. כאשר נכתבות בחוזה שעות העבודה הכוונה היא תמיד למינימום. העובד חייב לעבוד לפחות את שעות העבודה המצוינות כדי לקבל את שכרו. לגבי המקסימום, הדבר נתון לשיקולו של העובד, כל עוד יסתפק במשכורת המצוינת בחוזה הוא יכול להוסיף עוד ועוד שעות או תפקידים, וכל מעביד יהיה רק שמח על עובד שכזה.
אך בפרשת השבוע אנו מוצאים חוזה מוזר עליו חתום הקב"ה. התורה מצווה עלינו מצווה בעלת שני חלקים. האחד הוא שלא לגרוע מכל מצוות התורה שציווה אותנו ה', והשני הוא שלא להוסיף עליהן. הצד הראשון הוא מובן מאד, אם הקב"ה ציווה אותנו 613 מצוות הרי שאינו רוצה שנקיים ולו מצווה אחת פחות. אך החלק השני מוזר, וכי מה איכפת לו לקב"ה אם מישהו רוצה להוסיף לעצמו עבודה, להוסיף לעצמו עוד מצוות לקיום ? איזה נזק יכול להיגרם מאדם שרוצה יותר, ובלבד שלא יפחות ממה שהוא חייב בו ?
עיון בפסוק אחד בתהילים יכול לשפוך אור על התמיהה. דוד המלך אומר "משפטי ה' אמת צדקו יחדיו". הרעיון הכללי הוא שה' נתן לנו את המצוות ושהן אמת וצדק. אך מהי משמעותה של המילה "יחדיו" ?
מילה זו רוצה לומר לנו כי היחס אל המצוות צריך להיות כאל מערכת ובה פרטים רבים. אין כאן אוסף מקרי של מאות מצוות, אלא בנין שלם שבו כל פרט משפיע ומושפע על ידי חבריו.
נוכל לדמיין לעצמנו את התורה, כציור המורכב מנקודות רבות המפוזרות על משטח. אנו יכולים לתאר כל נקודה בפני עצמה לפי צבעה, עובייה וממדיה. אך זהו תיאור חסר מאוד. כל נקודה מקבלת את משמעותה מיחסה אל הנקודות האחרות, מן הקומפוזיציה שבינהן. אם מצווה מסוימת או פרט שלה אינם מובנים לנו, זהו חסרון פעמים רבות בהבנת המערכת כולה. משפטי ה' הם אמת וצדק כאשר הם יחדיו, אז מתגלה משמעותה של כל נקודה במבנה הכללי.
ובחזרה לציור. נבחר לעצמנו את אחד מן המוכרים ביותר מן הציורים של כל הזמנים - המונה ליזה של לאונרדו דה-וינצ'י. נתאר לעצמנו מי שאינו מרוצה מפרט מסוים בציור והוא מוחק אותו, לא את כל הציור חס וחלילה, אלא פרט קטן, כמו חלק מן העיניים, הידיים או המפורסם מכל - החיוך. ודאי שכל שוחר אומנות יזדעזע לשמע מעשה זה. המונה ליזה ללא החיוך אינה המונה ליזה, וכך גם לגבי כל פרט אחר החסר בציור נהדר זה.
אך מה עם מי שיחשוב כי ניתן להוסיף משהו על הציור, לא לבטל דבר אלא רק להכניס קצת צבע פה ושם, להוסיף אביזרים כמו כובע, משקפיים או סיגריה למשל ? הזעזוע במקרה זה לא יהיה פחות בכהוא זה מן המקרה הראשון, כל פרט שנוסף הופך את הציור לציור אחר. גם מונה ליזה עם סיגריה אינה יותר המונה ליזה, ודאי לא זאת של לאונרדו.
מערכת מושלמת, מאופיינת בחוסר האפשרות לגרוע ממנה פרטים או להוסיף עליה. כל שינוי משני סוגים אלו משפיע על היחסים שבין החלקים והופך את המערכת למשהו אחר בתכלית. התורה ניתנה לנו על ידי הקב"ה שיצר אותה כמערכת מושלמת ולכן סגורה לשינויים. הציווי האוסר הוספה או הפחתה של מצווה מסויימת מן התורה הוא זה ששומר אותה אלוקית.