שתי טענות מופנות אל משה ואהרון. טענה אחת על ידי בני לוי על כך שמשה ומשפחתו מתנשאים על העדה, וטענת דתן ואבירם שמשה ואהרון מדעתם הביאו אותם אל המדבר. ובנוסף לזה הם מתנשאים עליהם.
מטענת דתן ואבירם נראה שכל הזמן הסתובבה טענה שמשה ואהרון מובילים את העם מדעתם ולא על פי ציווי ה'. ואף שבפרשת המרגלים לעיל פרק י"ד פסוק ג' בני ישראל טוענים "ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת...". ברקע היו כאלה שתלו את כל הנעשה במשה ואהרון ברצונם לשלוט עליהם, הם ומשפחתם. גישה זו "נחלה הצלחה" וקרח מצליח להקהיל את כל העדה אל פתח אהל מועד כדי להוכיח מי הצודק.
בפסוק כ"ח נאמר "ויאמר משה בזאת תדעון כי ה' שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי אם כמות כל האדם ... ואם בריאה יברא ה'..." משה אומר לעם הרי לפניכם הוכחה שה' שלחני, קרח, דתן ואבירם יבלעו באדמה. ואולם הפתעה - בפרק י"ז פסוק ו' נאמר "וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם ה'". יתכן שהדעה שמשה ואהרון משתלטים על העם קנתה אחיזה חזקה בנפש העם כך שהם רואים את משה ואהרון אשמים במות עם ה'. יתכן שסברו שה' עשה זאת על פי בקשתם של משה ואהרון. רק כשאהרון נצב עם הקטורת במגפה בתוך עם ישראל ועוצר אותה, מתחיל המהפך ועם ישראל מבין שמשה ואהרון רוצים את טובתם. ועכשיו הם בשלים לקבל את פריחת מטה אהרון כראיה שאת כל המינויים עשה משה על פי ה'.
לפרשות נוספות לחץ כאן.
מתוך האתר של ישיבת "ברכת משה", מעלה אדומים.
אם ברצונך לקבל את פינת פרשת השבוע של הרב ישראל רוזנברג לתא ה-E-Mail שלך באופן קבוע, לחץ כאן.